 הזדמנויות הן לא משהו שאתה מקבל, אלא משהו שאתה נלחם כדי לקחת. |
כינוי:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2014
והבדידות היא זו המכרסמת לי בעצמות, משתקת את גופי בתרדמה צורמת. בנימים שלי הכול שקט ובורידים אין דופק וזה השקט הזה שיכול לשגע פילים. ממש שומעים את הזמזום של הדממה כאשר הנדנדה עושה דרכה למעלה ולמעלה, כולם מנצחים אותי בכל המקצים של כל האלויות ןהיחידה שמעזה להפסיד לי היא אני עצמי, כאילו שזה ממש משנה, היום המורה לספרות אמרה לי באיזה הקשר, מה אכפת לך, את מצליחה בהכול. וכן, חשבתי, מצליחה בין הכשלונות. זה לא עוזר לי באמת העובדה הזאת שאני מצליחה בספרות ובפיזיקה ובתנ"ך למרות ואולי בגלל הסלידה שלי מהמקצוע, כי נכשלתי בכל המיונים בצבא ולמיון שאני רוצה באמת אפילו לא נותנים לי את ההזדמנות. זה בכלל לא משנה שמלא חתיכים עושים לי לייק בטינדר כי בכלל לא כזה בא לי עליהם, הם בטח עושים לייק לכל הבנות, ויותר משחשוב לי להקסים אנשים שאני בכלל לא מכירה אני רוצה שבכיתה שלי לפחות יחבבו אותי. זה גם לא מעניין אותי שאני בפינישים אחרונים בנהיגה לקראת טסט כי כולם מוציאים רישיון לפני ואבא של כולם עושה להם ביטוח. אז אני ממשיכה במנהג שלי מזה שנתיים וחצי ונאחזת בכוחות האחרונים שלי בכל טריליארד הדברים הטובים האלה כדי להחזיק את הראש מעל המים. אני מזכירה לעצמי בכל התמוטטות עצבים שכל הכעסים שלי אגואיסטים ושיש אנשים מסכנים באמת בעולם. אבל זה רק מגדיל את הכעס שלי. פעם היו לי יכולות קשב וריכוז פנומנליות באמת, פעם למרות שהייתי מוזרה הרגשתי מיוחדת, היום כשאני מנסה להיות כמו כולם אני מרגישה כמו חלק מפס הייצור אבל מקולקלת.
| |
|