כשאנחנו מדברים על השבוע הבא אנחנו מדברים על אפריל וכשאנחנו מסתכלים קדימה עוד איזה חודש חודשיים אנחנו כבר עמוק בתוך יוני אחרי רוב הבגרויות ובקרסוליים של דברים שנראים גדולים מאיתנו באלפי מידות כמו צבא או חופש של תשעה חודשים שאין לי בכלל איך למלא. "אפשר בזמן הזה להספיק להכנס להריון וללדת", אמרו לי לא אחת. מזל, חשבתי, כי כאן דרושה לידה מחדש או לפחות איזשהו שיפצור מינימליסטי אבל שאינו נסתר מן העין. יותר מדי אנשים חווים אהבה ואני מתעסקת בלפלרטט ולשתות אלכוהול זול ולאכול סרטים יקרים וללמוד למבחנים בשניה האחרונה ולהוציא באיזור השמונים. גם כשאנחנו בהרי אילת כולי מתערבלת בתוך רבבות של מחשבות וגם כשאנחנו מריצים בדיחות כיתתיות בשיפועי המסלולים הרגליים שלי רק קוראות לי לברוח לאיזו גומחה ולכעוס על קיום מעיק ועל טעויות שמחלישות לי את המערכת החיסונית וגורמות ליכולות שלי לקרטע. זה לא סותר את זה שכשכולם התנשפו בעליות אני דידיתי בקור רוח כשבמוחי תמונה של כבישי ירושלים החסומים רק עבורי ועבור המונים אחרים, שגייסו שעה מהחיים על מנת לברוח ובטח גם לא כולם יודעים ממי. בארנק שלי שמור לי כרטיס האוטובוס בעל המספר התלת ספרתי שהוביל אותי אל הבירה, מזכיר לי כמה קל זה בעצם לקחת את הרגליים ולנדוד וכמה קשה זה שגרות שאורכות יותר מיום אחד. יש לי חלומות להגשים אבל לפתע בשיא השאיפות ובשיא הלחץ החושים שלי מתקהים בניגוד לרצוני וכורח המציאות מטשטש אותי ותוקע אותי במקום. זה משפט חסר היגיון בהתחשב בזה שעברתי את הראיון במודיעין ושכבר יש לי תאריך לטסט ושהשפתיים שלי מעוקלות כלפי מעלה בכל התמונות. בזמני הפנוי אני מפנטזת על הליכות לאיבוד ועל שירה צווחנית כתוצאה משישה שוטים נקיים ("את שותה נקי?!?!!?!" - כן! אני לא שותה את זה בשביל הטעם אז למה אני צריכה לבזבז את זמני על הכנסת נוזלים מיותרים כשאני יכולה לקבל ישירות ובאופן מיידי את אלה החיוניים למוח שלי?) ועל תשוקות רגעיות והחיים הרגילים שוב מחזירים אותי לקרקע שוב כמו אבנים שקשרו לי לרגליים ומונעים מהחזונות שלי לשאת אותי על עבר ההגשמה ומזכירים לי שהדרך שלי עוד ארוכה.

משימה: בקטע שלפניך מסתתרים חמישה דברים טובים, מצא אותם והעתק אותם למחברתך:

- עברתי את הראיון במודיעין.

- יש לי תאריך לטסט.

- נהנתי בטיול השנתי הרבה יותר מבשנים עברו.

- קיבלתי 85 באזרחות למרות שכמעט לא למדתי.

- סוף השנה מתקרב.