- היה חופש, מה שכבר עשה את השבוע לטוב.

- חברה טובה חזרה מחו"ל וקיבלתי מתנות מדהימות ליומולדת.

- עוד חברה חזרה מחו"ל (ואני אפגוש אותה מחר).

- ביום היחיד השבוע שלמדנו (אתמול) התבטלה שעה שנייה ושעות 7-8 של מתמטיקה (!!!!!!!!) ולכן למדנו רק 4 שעות.

- התבטלו לי היום לימודי טכ"ם כך שנשארתי לישון עד 11 (במקום עד 6 וחצי).

איך לסכם את 2011 ב-5 מילים:

שנת מפולת אך מלאת למידה.

בגלל שהיא התחילה כואבת והמשיכה כואבת ונגמרה לא כל כך כואבת אבל קצת כואבת. מצד שני, חכמים ממני טענו ש"מכל מלמדיי השכלתי" וש"הכול לטובה" ובגלל זה לקחתי את כל מה שעברתי (ואפשר לחשוב מה עברתי, אני כזאת דרמה קווין) כחוויה חיובית שאני אלמד ממנה. אני לא אחזור על דברים שעשיתי כי (וגם את זה חכמים אמרו) "טעות היא לא טעות עד שעושים אותה פעמיים" ואני עשיתי את אותה טעות פעמיים, ולמעשה עוד המון טעויות יותר מפעמיים, אז רק לחשוב איזה פאדיחות זה ייצא בפעם השלישית...

איך לקבל את 2012 ב-5 מילים:

מור עושה מה שטוב למור.

כמובן בלי לפגוע באחרים בכוונת תחילה אבל בלי לנסות לרצות את כולם. אם טוב לי בלי פייסבוק, אני אהיה בלי פייסבוק (אגב עוד שלושה ימים חצי שנה בלי פייסבוק). אם טוב לי טכ"ם ואוניברסיטה ועוד מלא מסגרות מחייבות, אז כך יהיה. אם טוב לי לעזוב את הצופים ולא להתקרב לשם יותר, אז אני אעזוב את הצופים למורת רוחם של כל האנשים שהכרתי שם. אני עושה מה שטוב לי. זה לא בא על חשבון לעזור ולדאוג לאחרים ובטח שאשתדל לא לרמוס אחרים בדרכי. אבל אחרי 15 שנות קיום ושלושה שבועות, מגיע לי גם לעשות מה שטוב לי.

ואם אני לא רוצה לצאת בסילבסטר (לפחות לא השנה, ובהסתמכות על שנה שעברה שלא נהנתי), אז אני לא אצא בסילבסטר.

שנה אזרחית מקסימה.

מומלץ לא לקרוא.

- אני מגנט אנושי לשנאה של בנים.

- אני אכזבה עבור כל מי שאני מכירה.

- אני לא בכיתי מאז ה-1/9 (חוץ מפעם אחת) וזה מעיק כי לפעמים הבכי נאגר בפנים ולא יוצא כי הוא פשוט לא יכול ובסופו של דבר מה שיקרה זה שכתוצאה מהדבר הכי קטן אני אבכה בכי תמרורים שלא יגמר לעולם.

- מוזיקה טובה באוזניות בפול ווליום פותרת את כל הצרות (בעיקר אם בעל הצרות יושב בתוך מכונית נוסעת בשעת ערב, מסתכל דרך החלון ומרגיש כאילו הוא חלק מדרמה הוליוודית).

אבל עשיתי שופינג וקניתי כיסויים לגלאקסי וסריגים וחולצה שהחלטתי שאני מאוהבת בה וקיבלתי 92 במבחן במתמטיקה והמורה לפיזיקה החליטה להוסיף לכל הכיתה 5 נקודות למבחן וצפיתי בסרט 'סילבסטר בניו יורק' וראיתי מישהו חתיך ובגלל זה אני מרגישה יותר טוב ולא אכפת לי שאילו המבחן במתטיקה היה בגרות הייתי נפסלת בחשד להעתקה ושעשיתי שטויות בסדר גודל עצום במבחן בפיזיקה ושיש לי עבודת אמצע להגיש לאוניברסיטה ושיעורים בטכ"ם שגם החברה הגאונה שלי לא הצליחה ושבאופן כללי אני אדם נוראי ואני נפגעת ופוגעת בלי הבחנה ומכאן נובעות כל העובדות הנ"ל (מה המילה 'הנ"ל' אומרת? אנשים נשמעים חכמים כשהם אומרים אותה).

הפריקה עשתה את שלה, הפוסט אינו מומלץ לקריאה בשל פסימיות יתר ו/ או טמטום יתר ו/ או פתטיות יתר.

שבת שלום.

1. המורה למתמטיקה הורידה לי במבחן 2 נקודות כאשר הגיע לי שהיא תוריד 10.

2. התבטלו שעתיים של טכ"ם כי יש מסיבת חנוכה למורים.

3. למדתי עם חברה למבחן עד אחת בלילה.

4. והבית היה ריק כי אבאמא ואחותי יצאו לטיול.

5.  הדבה שמחזיקה את היצור הקטן ונוטף השלמות הזאת זו אני, אבל חייבים להודות שהוא אחד הדברים הכי חמודים שנוצרו בעולם. תודו שהוא נראה כמו בובה. הסיפור שלו ושל ששת האחים שלו עצוב- הם נמצאו בדרך לירושלים ליד הגופה של אמא שלהם שהורעלה. שלוש שעות של התנדבות בצער בעלי חיים הספיקו לי כדי להבין שזאת המחויבות האישית הכי כיפית שקיימת.

- גם הרגליים השמנות והידיים שייכות לי.


- הגוף הזה והפלאפון הזה לא שלי, לי יש גלאקסי!

אני יודעת שהאיכות מזעזעת. זה מה שקורה לתמונות שעוברות מפלאפון לפלאפון לפלאפון ועוד אחר כך שורדות את העינויים הקשים של עריכת התמונות בישרא.

טוב, לא בדיוק קרו, אבל זאת אני שביקשתי התייחסות צנועה ולא הקדשה של יותר מידי תשומת לב.

אז היו

-מעט בלונים

-מעט אנשים שברכו

-מעט מתנות

- עוגת שוקולד פשוטה אבל סופר טעימה

- ו95 באנגלית

- ודבר שישי- כולם החמיאו לי על הז'קט ונורא הצטערתי שלא קניתי אחד גם בבאז', אבל הגיע לי כי התנהגתי לא יפה.

עד כאן יום הציון החמישה עשר ליום שבו חרב העולם והותיר אחריו רק הרס וחרבן, או במילה אחת- אותי.

אה ו- 3 חודשים, וההרגשה היא איכס, נכשלתי במשימה שלי.

- הנושא החם החליט להעתיק ממני. סתם, מי נכנס לפה בכלל? אבל זה צירוף מקרים משעשע.

- שופינג!

- ביטול טכ"ם.

- כמעט סיימתי עבודה חופרת, עכשיו רק נשאר לערוך ולהגיש.

- קניתי מתנה ליום הולדת של חברה, באיחור של חודש שהעיק עליי במיוחד.

אני מזכירה (לעצמי, רק לעצמי) שמחרתיים העולם חוגג 15 לאסונו הגדול ביותר, ואבא ואמא התעלו על עצמם ויקחו אותי מחר ליריד אקססוריז.

שבת שלום.