*ממלאת כוס יין*
אני מצטערת
מצטערת על כל הזמן שלא ניצלתי
כל הזמן שלא הספקתי לעשות דברים חשובים באמת
על זה שלא התנדנדתי מספיק על נדנדה
על זה שלא קפצתי מספיק בשלוליות
על זה שלא רקדתי בגשם מספיק
ולא מספיק ראיתי קשת הענן
על זה שלא חיבקתי את אמא אחרי בית ספר
על זה שלא הקשבתי מספיק למורה
על זה שלא שאלתי שאלות
על זה שלא נשארתי ערה בלילות
על זה שלא בניתי איש שלג...
או מלאך שלג באדמה
על זה שלא חייכתי מספיק לחברים
על זה שלא מספיק חברים..
על זה שלא שמחתי בלי שום סיבה
על זה שלא הספקתי לאכול מספיק גלידה
על זה שהייתי חולה
אני מצטערת שלא אלך יותר לבית הספר
שאני לא יריב עם סבתא בבוקר בהשקמה
אני מצטערת שאני תמיד לא בסדר
מצטערת שאני חצי. לא שלמה
מצטערת שלא צחקתי מספיק מבדיחות בשכבה
מצטערת שלא הייתי מלכת הכיתה
מצטערת ששכחתי כל השנים לאכול סוכריות על מקל
מצטערת שהחיים לימדו אותי להסתגל...
מצטערת שלא התרגשתי מספיק
שלא ראיתי מספיק
שלא חוויתי מספיק
שלא הספקתי לראות עולם
שלא הייתי אדם מושלם
שלא יודעת לאהוב
שלא רוצה להבין למה
שלא יודעת לחשוב
שמרגישה רק מהלב
שנותנת את הכל.. רק שלאחרים לא יהיה כואב
מצטערת על זה שהילדות שלי עברה
ולא הרגשתי בזה בכלל ... אתם יודעים איך עוברת לה שנה
ועוד שנה ועוד שנתיים והינה צבא לימודים השכלה
וסהכ ביקשתי ... חיוך אמיתי עם כוונה.
אני יודעת.שמאוחר מידי להיות ילדה קטנה
אבל אני כזאת , זה לא משנה את העובדה.
אני א שנך לאכול מקדונלדס ולצחוק הכי חזק
אני אמשיך לעשות עם הידיים צללים על הקיר
אני ימשיך להתעצבן על כל שטות ולסלוח אחרי דקה
אני ימשיך להסתכל על הגשם מעבר לזכוכית הדקה
אני ימשיך להצחיק חברות גם אם זה בא על חשבוני
לעשות שטויות , למשוך את תשומת לב הסובבים
וסתכלס כשחושבים על זה זה לא הגיל זה מה שמבפנים
אם אמשיך להרגיש ילדה , לא יחשבו השנים.
תמיד אני כותבת כאן כשאני ללא מוצא
כשמשהו נחסם לי בחיים
האמת שלפני חודשיים הייתי דיי רזה, פתאום השמנתי בבום
משהו מפחיד.. זה כולה 2 קילו אבל אני רואה בהבדל הזה וזה משגע אותי
חייבת לחזור לעצמי כמה שיותר מהר!!
הכי הזיה אני ויורה נפרדנו.. חשבתי שאנחנו זה לתמיד ולעולם
מסתבר שלא כל אחד בדיוק כמו שחשבנו ... זה בסדר הכל אליו כבר נעלם..
העיקר שחזרתי לדבר עם אנשים ישנים אפילו עם אדי מאלי השלמתי
זה כבר כל הכבוד !
בעבודה עכשיו לא קל, עוד מעט טסה לחול..
אמרו לי להרגיש כמו בבית ואז כולם מתעצבנים למה אני עם הטלפון ולמה
אני יושבת בחוץ ולמה ככה ולמה ככה...
לא יודעת קצת מוזר לי כל החרא הזה אם אני ירגיש מוגבלת אז זה ישודר לסובבים
וזה לא יהיה אותו דבר ... אבל הכי חשוב כסף מזומן
הכי חשוב שעוד מעט אני עפה מכאן לחודש
ולא משנה במה זה יהיה כרוך
א י יעשה הכל
נשאר עוד 20 יום
מחר זה 19
אני מאמינה שזה יסתדר !!
בסהכ הכל בסדר אני בתקופה טובה מאוד בחברות
כל הסובבים אותי מדהימים וכיף לי ממש!
כל החברות שלי תומכות ותמיד שם איתי
ובזמן האחרון זה סוג של איחוד ממש קטלני.
הפסקתי להתעסק בחרא, התחלתי לשים זין מחדש
כיף ככה. פשוט כיף לי.
צריכה לקום ב 5 וחצי מחר רוצה להראות טוב ולהפתיעה את כולם
לילה טוב שיהיה !
מקווה שבפעם הבאה שאכתוב כאן הכל כבר יהיה שונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
