כשאני בפייסבוק, אני אוהבת לשוטט ולראות לאילו תמונות מתוך דפים החברים שלי עשו לייק. אחר כך אני נכנסת אליהם ומשוטטת שעות בתוך הדפים - הארי פוטר, הומור אמריקאי, דוקטור הו וכו'. לפעמים אני נופלת על דף טוב, אבל ברובם אני פשוט עוברת מתוך שעמום ומדי פעם נותנת לגיחוך קל לעבור בין שפתי.
באחד מהם נתקלתי בתמונה שאמורה להיות מצחיקה (זה לא שזה פגע בנקודה רגישה - אני הכי בעד הומור שחור - זה פשוט לא היה מצחיק) על השמנה של נשים מול השמנה של גברים - אני אפילו לא בטוחה מה היה בה. באחת מהתגובות, שקיבלה את הכי הרבה לייקים, היה כתוב בגאון "'קימורים זה יפה' זה רק תירוץ של נשים שמנות לא להתעמל".
למה אתה חושב שנשים שמנות צריכות לתרץ את אי ההתעמלות שלהן בפניך? אני אפילו לא מדברת על נשים שבגלל בעיה בחילוף החומרים או משהו כזה לא יכולות להרזות. אני מדברת על נשים שאוכלות. נשים שנהנות לאכול או שסובלות מהפרעות אכילה או שסתם אוכלות כמה שהן רוצות, ולא צריכות להסביר את עצמן לאף אחד.
זו אחת מההנחות הכי בסיסיות של השובניזם, שלגברים יש בעלות על הגוף של הנשים. נשים מתלבשות כמו שהן מתלבשות כדי שגברים יסתכלו עליהן, נשים עושות דיאטה כדי שגברים ירצו לשכב איתן, נשים קוראות במקומות ציבוריים כדי שגברים יתחילו איתן (לי אישית שום דבר מזה לא באמת קרה, אבל נתקלתי בגישה הזאת לא פעם ולא פעמיים). ברגע שאישה בוחרת, אולי, להזניח את הגוף שלה (למרות שבהרבה מאוד מקרים זו לא השמנת יתר בכלל), היא צריכה לתרץ את עצמה בפני הגברים המאוכזבים. נשים אכזריות המציאו את המשפט "קימורים זה יפה" כדי להשתמט מחובתן - להיראות כמה שיותר טוב בשביל הגברים. אפילו כשאישה נאנסת (!) זה בגלל שהיא דרשה תשומת לב והתלבשה בצורה "מזמינת אונס".
הבעיה היא שאנחנו כבר מזמן יודעים שזה לא ככה. לפחות הנשים והגברים הפמיניסטיים וכל אחד שיש לו הגיון בריא יודע שזה לא ככה. אישה בוחרת איך להתלבש כדי להגדיר את עצמה מול הסביבה שלה (חוץ ממני, אני פשוט שולפת חולצות אקראיות מהארון בבוקר) ובוחרת לעשות דיאטה כדי שהיא תרגיש יותר טוב עם עצמה ועם הגוף שלה, או מסיבות בריאותיות. אם נשים בוחרות לא לעשות דיאטה, הרי שהן מצאו דרך אחרת להרגיש טוב עם עצמן ואם הגוף שלהן, וזה עניינן ועניינן בלבד. דיאטה לא צריכה להיות ברירת המחדל של נשים שלא מרגישות טוב עם עצמן - כמו שיש גיוון באישיות, בתחביבים ובכל דבר בעצם, מז'אנרים של ספרים ועד משחקי ספורט, כך גם צריך להיות גיוון במבני גוף ולא אידיאל אחד מוחלט. ברגע שהיופי הפך למושג סובייקטיבי ולא משהו אבולוציוני שנועד לרבייה, הוא היה אמור להתפתח בהתאם - וכך קרה. בערך.
עצוב לי לדעת שעדיין יש גברים (ונשים) שחושבים שלנשים אין בעלות על הגוף שלהן, שהוא רק כלי לעולם החיצון. אני מקווה שאותו בחור מהתגובות ודומיו יתחילו להבין שאם הם אוהבים את הנשים שלהם רזות, זה לא בהכרח אומר שמחובתן של הנשים לרזות בשבילם, בדיוק כמו שזה לא מחובתם של גברים להתעמל בשביל נשים שאוהבות גברים שריריים. וכן, כמו ששאלו אותי כבר לא פעם ולא פעמיים, הייתי יוצאת עם גבר שמן (טוב, טינאייג'ר שמן. אני עדיין קצת צעירה מדי בשביל גברים, למרות יום ההולדת והכל).
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
