חיה בעולם משלי. אבל זה בסדר מכירים אותי פה.

כתבתי פוסט כדי לפרסם היום על זה שהתחלתי להתנדב במוסד לאנשים עם פיגור שכלי קשה אבל אני צריכה לשפץ את הפוסט כי קראתי אותו והוא ממש משעמם. אז אני יפרסם אותו מחר . בשעה נורמאלית יותר גם .. 

אני לא מאמינה שאני ערה שאני צריכה לקום למשמרת בוקר מחר .. 

בכל מקרה, למה פתחתי את הבלוג? כדי לפרוק את מה שמתמקם אצלי במוח ולא עוזב גם אם זה לא חשוב כלכך זה פשוט מטריד ומעצבן.

קודם כל דיברתי היום עם חברה [ומזל טוב יש לה חבר! למרות שאני לא מבינה מה הקשר] והיא אמרה שאננס ממש הזניח את עצמו. תאמת אפילו שאני שמתי לב לזה. ואני לא שמה לב לדברים כאלה. אבל מאז שניפרדנו הוא ממש השמין והוא שותה הרבה. אבל זה לא חשוב כי כבר לא אכפת לי ממנו. עשיתי לעצמי סוויטצ' במחשבה ובמקום לחשוב על כל הזמנים הטובים שהיו לנו ביחד כל פעם שיש לי געגוע קטן אליו אני נזכרת במה שעצבן אותי בו וישר עובר לי. אני נזכרת שאם הייתי צריכה לחזור לדברים האלה לא הייתי חוזרת. 

למה הזכרתי אותו פה בכל מקרה? כי זה גורם לי להרגיש טוב שהאקס שלי הזניח את עצמו ברמות מטורפות מאז שניפרדנו. 

בכל מקרה, מאז שהוא הלך אני המשכתי הלאה .. אני לא אוהבת להשתחצן אבל בואו נגיד שלא מעט גברים מתחילים איתי, גברים יותר חכמים ממנו, יותר יפים ממנו [ אחד מהם היה ניראה כמו צ'אנינג טאטום!], ויותר רגישים ממנו. אבל אני לא הלכתי על אף אחד מהם . למה? לא יודעת לא זרם .. 

אני הולכת לפי תחושת הבטן שלי ובנתיים היא אומרת לי לא ללכת על אף אחד.

עד שהגיע בחור אחד שבקשר אליו אני לא יודעת מה לעשות .

עד לפני כמה זמן היינו רק מכרים עד שהוא לקח אותי לשיחה בצד ואמר שהוא כבר מהפעם הראשונה שראה אותי רוצה להגיד לי שהוא חושב שהוא מחבב אותי . 

BULLSHIT. 

אני רגילה לנאומים הזולים האלה של גברים שהם אומרים את כל החרא הזה רק כדי לקבל זיון ולברוח. אמרתי לו "לא מעוניינת" ועמדתי להמשיך בדרכי. אך הבחור התעקש שלא אלך עד שלא יסיים מה שיש לו לומר. 

והוא התחיל לחפור ולספר לי את סיפור חייו תוך כדי שהוא בוכה [כבר אמרתי שהוא היה שיכור?] וכל מה שעובר לי בראש זאת השאלה "מעניין לעוד כמה בנות הוא העלה את ההצגה הזאת?" כי אני יודעת שהוא אמר לחברה שלי אותו הדבר. 

לבסוף השיחה הסתיימה בצורה לא סגורה לגמרי. 

איך שהוא הסטוקר מצא את הטלפון שלי והתחיל לשלוח לי הודעות שהוא מצטער על כל מה שהוא אמר והוא היה שיכור ובלהבלהבלה .... 

אמרתי לו שזה לא נורא, אחרי הכל מה יש לי לכעוס? 

שבוע ברציפות מאז הוא ניסה להפגש איתי ואני "לא יכולתי" עד שאתמול נפגשנו. אמנם ב 2 בלילה בפארק נטוש , אבל הוא הפסיק לחפור. 

הוא קנה לי ורד עם שוקולד בפנים ואמר שהוא ישר חשב עלי שהוא ראה אותו וכבר שבוע הוא שוכב אצלו בבית. בגלל זה הוא לחץ על להפגש והזמין אותי על הדרך לדייט. סרט על חשבונו.

"אני יודע שאת לא בעניין , אבל אני מתחנן. דייט אחד וזהו. את לא תיהי חייבת לי כלום ואם תגידי שאת לא רוצה אחרי זה אני לא אטריד אותך יותר. מבטיח. רק תיתני לי צ'אנס ותכירי אותי קצת. בבקשה" . השתתקתי. 

זה בדיוק סוג הדברים שקונים אותי [והוא דיי התחנן]. כל הקטע הזה של ג'נטלמן אולד פאשן. אלה שמביאים ורדים וקונים בונבוניירות של שוקולד. אלה שמשלמים על הבחורה . פותחים דלתות. שרים סרנדות מתחת לחלון. אלה שנותנים לה את הכבוד המגיע לה ומדברים אלייהם בגובה העיניים! אין את זה. הרומנטיקה מתה. הג'נלמים בהכחדה והם נעלמים בכל יום שעובר.

מה לעשות אני בחורה קשה..  

אני לא אומרת שהוא עשה את כל זה ואני לא חושבת שהוא ילמד לנגן בגיטרה וישיר לי בספרדית מתחת לחלון של הבית, אבל הוא עשה חלק מהדברים האלה... ושאני חושבת על זה. אננס לא עשה כלום, הוא לקח אותי כמובן מאליו. שחגגנו חודש ביחד אני הייתי זאת שלקחה אותו לגלידה. הוא רצה לשבת ביילואו. לא הייתי חוזרת לזה. והמחשבה הזאת היא מה שעוזרת לי להמשיך הלאה ולשכוח אותו מהר יותר. 

עכשיו , אני לא יודעת מה לעשות עם הבחור. מצד אחד הוא התחיל עם חברה שלי ויש לו עבר מפוקפק שהוא לא סיפר לי עליו למרות ששאלתי. והידיד הכי טוב שלי שהוא גם אחד החברים הכי טובים שלו אומר לי לא התקרב אליו כי הוא truble maker [והוא גם אמר לו שלא יעז להתחיל איתי] וכולם אומרים לי לא ללכת על זה. אבל מצד שני ? הוא הביא לי ורד ופתח בפני את הלב שלו ולא ויתר עלי בקלות אחרי שאמרתי לו כמה פעמים שזאת חולשה אצלי. אבל איך אדע שהוא לא משחק לי אותה? 

אני חושבת שאמשיך לחשוב על זה, אצא איתו לסרט [מה כבר יש לי להפסיד?] ואחליט בסוף .

בנתיים אשמח לשמוע חוות דעת (:

אגב זה הורד: 

יש לי דג'ווו. עמדתי לכתוב פה משפט אחר אבל פתאום ניהיה לי דג'ווו . שכתבתי את הפוסט הזה פעם O:

בכל מקרה . עכשיו שפרקתי את הנושא המטופש הזה אני יכולה ללכת לישון בלי שהמחשבות יטרידו אותי . 

לילה\בוקר טוב .