אז נכנס הלחץ ויש 2 דרכים.

שתי דלתות עם כותרות גדולות.

לא יודעים מה באמת כל אחת טומנת בחובה.

האחת היא שיקול והשניה היא פזיזות.

מי יודע מה נכלל איפה, מה באמצע אם יש?

צריך לבחור אחת. אז בוחרים מהר, בפיזיזות כזו את הדלת הראשונה.

שיקול, כובד ראש. רצינות ומחשבה.

צריך להשתחרר, אבל לא, זאת לא הדרך.

אתה בחרת בדלת, אז קח את האחריות.

מניסיון קודם, אתה כבר יודע איך לפעול ולתמרן את שקורה לטובתך. ואתה רואה את קודמיך, נופלים. נופלים באותם המקומות ומאותן הטעויות.

כי לא, הם לא אתה. אז בגלל זה לא יעצת להם דבר. הספקת ללמוד שהאחר הוא לא אתה.

ולך עוד הולך טוב, למדת לוותר על זה ולא לאבד את עצמך. את הסוד הזה אתה שומר מאחרים.

כי גילית את סוד האושר הפנימי שלך, אבל האושר החיצוני עדיין נסתר.

האושר החיצוני תלוי בנופלים. באלה שסביבך, שחוזרים ונופלים. באלה חסרי האושר הפנימי.

הוא לא יפתח בפניך ,אותו האושר.