פרק חדש :)
- - -
*נקודת מבט של ציי'ס*
בהפסקה, לא הייתי ממש מרוכז בדיבורים של חברים שלי, רק חשבתי על אפרת איפה היא ומה
היא עושה. הרגשתי רע. היא יכולה לעשות דברים במצב הזה שיכולים לסכן אותה
"ציי'ס? ציי'ס?" צעקה עלי לורן
"מה?"
"אתה כאן?"
"לא, אני חייב ללכת" אמרתי וברחתי מהבית ספר. התחלתי לרוץ, לא יודע לאן,
רצתי ורצתי נשבעתי לעצמי שאני לא עוצר עד שאני לא מוצא אותה. אני פשוט כל כך טיפש
שאני מקשיב ללורן. היא רוצה לנקום באפרת? שתנקום היא בה. אני לא יכולה לעשות לה
דבר כזה. אפילו שהיא פגעה בי עם המילים שלה. המשכתי לרוץ, עד שראיתי את אפרת יוצאת
מסמטה חשוכה עם ניק?
"אפרת? מה קורה פה?" צעקתי וכולי מבולבל. התקרבתי לאפרת "מה עשית
שם עם ניק?" המשכתי
*נקודת מבט של אפרת*
המשכתי ללכת, בלי להתייחס לצ'ייס, לפעמים סובבתי את הראש אחורה כדי לראות עם הוא
מאחורי אפילו ששמעתי את הקריאות שלו. אחרי כמה דקות שאני הולכת בלי לשים לב אליו,
והוא ממשיך ללכת אחרי ולקורא בשמי הסתובבתי אליו.
"תגיד, כמה עוד תשחק איתי?"
"מה?" אמר כאילו הוא לא יודע על מה אני מדברת
"פעם אתה מדבר איתי, פעם אתה לא, פעם אתה כל כך רוצה לעזור לי, פעם אתה הכי
לא לצידי כשאני צריכה אותך. תפסיק עם זה" התחלתי לבכות "תפסיק"
אמרתי ופשוט התיישבתי על הרצפה.
"תקשיבי, אני יודע שאני מטומטם, שאני מקשיב לכולם ועושה כל מה שהם רוצים אבל
תסתכלי גם על עצמך, בזמן האחרון את פוגעת בכולם, ורק רציתי לגרום לך להרגיש מה שאת
עושה לאחרים וכנראה שהגזמתי" אמר. לא ידעתי איך להגיב, פתאום הבנתי, שצייס לא
כזה שסתם יעשה דברים כאלה, ואם הוא עשה את זה, כנראה באמת עשיתי את מה שהוא אמר.
"בואי" אמר צ'ייס והושיט לי יד כדי לעזור לי לקום.
*נקודת מבט של צ'ייס*
בערב, הלכתי לחבר שלי עומר, שהכרתי לא מזמן באינטרנט. הוא יודע עלי הכול, מה אני
אוהב, מה אני שונא, מה קורה איתי כל יום, אפילו את המקרה של אפרת, הוא יודע. רק
לידו הרגשתי שאני יכול לדבר על הכל.
"מה קורה גבר?" שאלתי כשנכנסתי אליו לחדר
"בסדר, מה איתך?"
"זוכרת את אפרת, זאת שנאנסה בחופש?"
"בטח, מה איתה?"
"איתה ... זה יותר איתי" עניתי במבוכה
"מה?" ענה בסקרנות
"אני .. אני חושב שאני מאוהב בה"
"חושב?.." ענה בהתחכמות
"טוב, לא חושב. אוהב"
"כמה זמן אתה אוהב אותה?"
"מאז שאני מכיר אותה. שזה מגיל אפס. תמיד הסתכלתי עליה מוזר ולא ידעתי למה,
עד שהבנתי מה זה אהבה"
"אתה ממש דפוק" צעק עלי "אבל ממש דפוק"
"למה?"
"אתה אוהב אותה 16 שנה ולא אומר לה כלום?! אתה ממש דפוק"
"הייתי צריך להגיד לה?"
"אימא, הילד לא יודע איך להתחיל עם בחורות"
"שמעתי את זה" אמרתי והסתכלתי על עומר במבט כועס
"מחר אתה הולך עלייה ואומר לה שאתה אוהב אותה. מבין?"
"מ.. מחר?"
"כן! מחר!" צעק
"אוקי... מחר" אמרתי נבוך
קמתי בבוקר ולא הבנתי למה
ישנתי טוב ולא קמתי עייף, מתוך הסתקרנות לקחתי את השעון כדי לראות מה השעה.
"מה?!" צעקתי "9:30?!" התארגנתי הכי מחר שאני יכול והרצתי
לבית הספר. הגעתי בהפסקה, זה זמן מצוין להגיד לאפרת מה אני חושב עלייה. מצאתי אותה
יושבת ליד עץ, עם מישהו שאני לא מכיר.
"הי אפרת" אמרתי לה כשהגעתי למקום שבו היא הייתה
"הי ציי'ס. איפה היית בבוקר?"
"קמתי מאוחר" אמרתי נבוך "מי זה?" אמרתי והסתכלתי עליו במבט
מוזר
"הא, זה אילן, תלמיד חדש בכיתה שלנו"
"היי אילן" אמרתי ולחצנו ידיים
"היי צ'ייס" אמר. אילן היה ילד יפה, שיער חום שחור ועיניים גדולות
ושחורות, בזמן שאפרת דיברה איתו, היא צחקה הרבה ובנוסף היא גם הסתכלה עליו במבט
חולמני ומתוק. בכיתה היא לא הקשיבה למורה, היא רק הסתכלה עליו ואחרי בית הספר
ראיתי אותה יושבת איתו בחצר והוא מסביר לה את החומר. זה היה ממש מוזר, ממתי אפרת
צריכה עזרה? היא תלמידה מצטיינת, היא צריכה לעזור לאחרים. אחרי בית הספר רצתי
לעומר כדי לספר לו כל מה שקרה
"היי" אמרתי מבואס
"מה קרה גבר?" שאל בסקרנות
"הכל נהרס!"
"מה נהרס? מה קרה?"
"אפרת, נראה לי שהיא התאהבה במישהו אחר"
"אתה בטוח"
"לא יודע, בא תלמיד חדש לכיתה, שהיא כל הזמן איתו. נראה לי שהיא כבר שחכה אותי
בגללו" התחלתי להיות ממש מבואס "מה אני עושה?" שאלתי
"אמרת לה?"
"לא יכולתי, היא בדיוק דיברה איתו"
- - -
אז כאן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האמת שמאחורי האמת