אחד האיגודים המקצועיים החזקים ביותר בארץ הוא איגוד מקצועי בלתי מוכרז. אין לו מזכיר , אין ועד מרכזי ואין שום מנגנון -  ובכל זאת הוא דואג לחבריו במיומנות שאין למעלה ממנה משום שרוב חבריו גדלו ופרחו מתוך שורותיהם של איגודים מקצועיים מוכרים. אני מדבר כמובן על האיגוד המקצועי של חברי הכנסת!  קבוצה לא גדולה שניתן לזהות את חבריה בכל כנסת והם דואגים להבטיח לעצמם כל מיני תוספות והטבות - הטבה מפה והטבה משם, תוספת תקציב לפנסיה , לרכב, לפרסומים, לעוזרים, למחשבים ועוד כהנה וכהנה סעיפים שרק מומחים לנבכי הכנסת יכולים לגלותם. אבל לא על אלה אני בא להלין - אלא על הביטויים הבוטים של האיגוד המקצועי הזה - על הנסיון למנוע העמדה לדין של חברי כנסת ועל הנסיון להמשיך ולהיות דירקטורים בחברות מסחריות וציבוריות - תמורת שכר!

בעניין החסינות - צריך לשים קץ לדיונים המבישים המתנהלים פעם אחר פעם בוועדת הכנסת  כאשר מבקשים להעמיד חבר כנסת לדין.  יש לשנות את חוק החסינות ולקבוע שהיועץ המשפטי לממשלה יבקש הסרת חסינות מוועדה מקצועית ציבורית, למשל של כמה שופטים בדימוס. אם הם יקבעו שאין שיקולים זרים בהחלטת היועץ המשפטי - יועמד חבר הכנסת לדין ככל אזרח והכנסת לא תתערב בתהליך.

בעניין הדירקטורים - כאן מתנהל כעת מאבק בין האיגוד  המקצועי של הכנסת לבין כמה חברי כנסת שלתומם חשבו שמדובר בפתח לשחיתות.  אנחנו, התקשורת, והציבור כולו  - אזרחים שאיכפת להם ,מצווים להתיצב נגד האיגוד המקצועי  ולעקוב בדקדקנות אחרי הדיון הזה. לחזק את ידיהם של אורי אור וחגי מרום המבקשים לסתום את  פירצת הדירקטורים, ויותר מזה - לרשום לפנינו כל חבר כנסת שרוצה להיות דירקטור ולזכור אותו היטב ביום הבחירות. רק אזרחות פעילה שלנו, האנשים שאיכפת להם, יכולה לנקות אורוות  ולמנוע את הרגשת התיסכול כאילו אי אפשר להשפיע ולשנות! אפשר לשפר! צריך לעשות את זה!     

                                                                                שודר 28.06.1994