אליס. אליס היא תקוותי האחרונה.התקווה שאני לא המשוגעת היחידה פה.
היא סיפרה לי את סיפורה.
היא סיפרה שהבית שלה נשרף. בגללה.
ולא רק הבית. גם הוריה, ואחותה.
מאז שביתה נשרף, היא הלכה לפיסכולוג. ד"ר באמבי.
היא התחרפנה במציאות.
אבל בדימיונה הלכה לארץ הפלאות.
שם היא מצאה את האמת.
האמת שהפסיכולוג, ד"ר באמבי, ניסה למחוק.
זאת הייתה המאה ה-18, לכן השיטות היו ישנות.
היפנוזה, בורג למוח, כל מיני תולעים שהאמינו שהן מוצצות דם, וגם זיכרונות.
זה כאב לה, אבל לא כמו לדעת את האמת.
והאמת שד"ר באמבי ניסה להסתיר.
אליס נלחמה בעצמה, ניסתה למצוא היגיון, למצוא מה מפר את שלוותה. למצוא את האמת.
ולבסוף היא מצאה.
האמת היא, שד"ר באמבי ניסה להסתיר, היא שד"ר באמבי אנס את אחותה, בלילה אחד שאליס לא יכולה לשכוח.
בלילה שבו הבית שלה נשרף כליל, זהו הלילה שבו ד"ר באמבי אנס את אחותה.
כדי למחוק ראיות, הוא שרף את הבית.
לבסוף, כשאליס גילתה את האמת, היא השמידה את מי שגרם לאמת הזאת.
את ד"ר באמבי.
היא זרקה אותו לרכבת הדוהרת שבאה.
הוא מת.
ואיתו הכאב.
בינתיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just Smile☺