לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Endless.



Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

או סי די.


מעצבן אותי להיכשל,כאילו.. אני מעדיפה לא לעשות משהו שאני יודעת שאני אכשל בו.

לא סובלת להיכשל,הכל אצלי חייב להיות מושלם ומסודר. ולפעמים קורה המצב שגם אם אתה הכי מסודר ומאורגן שיש,אתה עדיין נכשל,ואז אני לא מבינה למה ומתעצבנת.

מעצבן אותי שיש דברים שלא מתאימים,כמו העובדה שהיומן צריך להיות מצד ימין והשלט מצד שמאל ואם זה הפוך זה לא בסדר.

והכל חייב להיות מקודד לפי מקרא כלשהו,צבע,מספר,סוג,סימן,משהו. אחרת זה לא יעבוד.

הכל חייב לעמוד בקו על השולחן,אחרת זה יראה עמוס מידי,גם אם יהיה עיפרון אחד מסכן שוכב לו באמצע השולחן. הכל חייב להיות נקי וישר אחרת אני לא אצליח להירדם. 

אנשים מסתכלים על החפצים שלי,בעיקר על היומן המקודד שלי,ורואים צבעים,אבל בשבילי זה שיטה,אני אדע כל קידוד שעשיתי אי פעם בעל פה גם אם תעירו אותי באמצע הלילה בשביל זה.

אנשים לא מעריכים תמיד אנשים עם או סי די,חושבים שאנחנו פסיכים,אבל כן,כן,העובדה שהטלפון צריך לנוח באופן "כזה" על השולחן,והעובדה שאם תציירו לנו במחברת ניאלץ לשכתב הכל מחדש,כן,זה נורמלי בשבילנו.

אנשים לא מעריכים את העבודה שמשקיעים,לדוגמא,אני לא לעולם לא אצליח ללמוד למבחן/מגן/בגרות אם לא עשיתי רשימה לפני,רשימה של כל הנושאים שצריך ללמוד אחד אחד. אנשים חושבים שזה בזבוז זמן,אבל זאת שיטה,אתה סך הכל בודק שלא שכחת ללמוד כלום,לומד הכל ברצף מסויים.

אני בטח נשמעת פסיכית,לא יודעת אבל.. כשאני רואה מחברות של אנשים או יומנים של אנשים שהכל שם נכתב בעיפרון ומבולגן,אני מעקמת את האף.

כואב לי להפסיד שיעור אפילו,אני חייבת להשלים הכל אחרת הרצף יהרס.

 

או סי די זה לא בעיה,זה שיטה.

זה נחשב להפרעה נפשית,וכן זה די הפרעה נפשית,אבל לא תמיד.

בהתחלה בהתחלה חוטפים התקף חרדה על כל שטות,אחר כך רק על  הדברים היותר רציניים,אבל כשלומדים לשלוט בזה וכשמפתחים שיטה,זה כמעט ולא הפרעה.

 

אנשים צריכים להפיסק לחשוב שאנחנו פסיכיים.

 

 

זהו.

ג'ולס.

נכתב על ידי , 22/4/2013 05:53  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'ולס ב-22/4/2013 10:44
 



הרהורים על יום הזיכרון


להגיד לכם את האמת? אני מעדיפה את יום השואה מאשר את יום הזיכרון.


יש משהו הרבה יותר ריאלי ביום הזיכרון,כי הסיכוי שתכה בנו שואה נוספת,קצת קלוש. תמיד בטקס בבית ספר עומדים ברחבה ענקית כל התלמידים,ותלמידי י'ב מכינים את הטקס,וקוראים רשימה של חיילים שלמדו בבית ספר ונהרגו במקומות שונים.


פעם לא היה לי אכפת מימי זיכרון ואז אנשים שהכרתי התחילו להתגייס וללכת למקומות קרביים,אתה נהיה חייל ורמת הסיכון שלך גוברת.


עכשיו אני כועסת על מי שמפריע בטקס,כל הילדים הקטנים שלא באמת אכפת להם ומדברים בזמן הצפירה.


 




אולי אני סתם דואגת.


 


 

נכתב על ידי , 14/4/2013 05:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שטויות שטויות


כבר כמה ימים שאני לא מתעוררת בבוקר,למרות המאתיים שעונים מעוררים שלי אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לאגור כוח ולקום..בדרך כלל אני פשוט מכבה את השעון מעורר כל הזמן וחוזרת לישון אבל היום לא שמעתי אותו בכלל. אולי זה נשמע קצת טיפשי,אבל אין סיכוי שאדם ממוצע לא היה שומע את השעונים המעוררים שלי,נוקיה בורכו ברינגטונים מזעזעים ברמת הדציבלים שלהם.
אז מודה,אני קצת מפחדת ללכת לישון עכשיו ואז לא אתעורר בבוקר,גם זה נשמע קצת טיפשי.


וסבתא אמרה היום שאני נראית חולה,ברור שאני נראית חולה אני תלמידה.


האמת,אם הייתה לי את האפשרות,הייתי עושה את כל המשימות שלי משמונה בערב עד חמש-שש בבוקר ואז הולכת לישון. אני מתפקדת כל כך הרבה יותר טוב בחושך,בשקט..


 טוב אבל יש לשרוד את מחר רק וזה לא יום כזה זוועתי,שעתיים ללמוד,ארבע שעות חופשיות ועוד שעתיים ללמוד,באמת שטויות... ואז לחזור הביתה ולהמשיך ללמוד כי זה פשוט מדהים שיש מגן או בגרות כל שבוע בערך.
אני חיה לפי תאריכי מגנים ובגרויות,זוכרת אותם בעל פה ומקשרת אירועים אחרים בחיי לפי התאריכים הללו.




 


לילה לבן שמח.

נכתב על ידי , 11/4/2013 00:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שאלה לפני השינה.


איך מגדירים אהבה?
נכתב על ידי , 8/4/2013 00:46  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'ולס ב-11/4/2013 16:43
 



יאוש.


"לא יכולתי לעשות כלום."

 

מסתבר שיותר מייאש לחזור הביתה אחרי יום ארוך לבית ספר מאשר לקום בחמש בבוקר וללכת ליום ארוך בבית ספר.

רק הידיעה שיש כל כך הרבה להספיק וללמוד גרמה לי להאריך את הדרך שלי הביתה ולנסוע שעתיים ולא שעה,ככה למשוך את הזמן עוד קצת,לדחוף את כל החרא רחוק ממני.

כוס קפה רביעית כבר ואני עדיין נרדמת,כל הזין בלא להירדם שבוע ודווקא כשאתה לא אמור לישון ואמור ללמוד,אתה תכף מתעלף על השולחן.

יש פשוט חשק לוותר ולזרוק הכל ולשים זין,אבל עדיין יש איזה טיפה בפנים שאומר שאסור,צריך תעודת בגרות.

 

ומסתבר שכשהשרירים כואבים הריכוז טוב יותר,הכעס מתפוגג,ואני לא עם פיוז קצר חלק מהזמן.

 

שיקרה אסון ובום לא יהיה בית ספר!

או בום לא יהיה אני.

 

מוזיקת רקע.

נכתב על ידי , 3/4/2013 17:03  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'ולס ב-4/4/2013 21:40
 



חששות של לילה.


".And the earth spins round while the people fall down"




 


 


 


 


 

נכתב על ידי , 3/4/2013 01:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





14,571

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ולס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ולס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)