בורכתי בסבים וסבתות נפלאים .
אחד אחד , כולם מדהימים .
חוץ מאחד מהם , ואני לא יודעת אם אי פעם אמצע בליבי את הדרך לסלוח לו .
סבא אחד מת .
הוא היה מדהים .
אבל אני לא חושבת שכאן ועכשיו זה המקום לכתוב עליו . באתי לספר על מה שהיה אומר לי תמיד .
שוב ושוב .
"סנובית !"
הוא היה אומר זאת ומחייך , צוחק עם עצמו ואולי גם איתי .
האמנם ?
עם השנים שעברו הלכתי ונעשיתי סנובית יותר ויותר .
לא כזאת שמרימה את האף גבוה .
אני קצת אגואיסטית, אבל לא כזאת שאוהבת את עצמה יותר מכולם .
באמת שלא .
אני לא חושבת שאני טובה יותר מכם או מכל אחד אחר .
אבל יש בי סנוביות .
סנוביות מהסוג של מציאת חברים .
לא מסוגלת להתאים את עצמי ולהיות חברה של פרחה .
של ערס ? לעולם לא .
של גזען שוביניסט או נרקומן ?
אף פעם .
אני אפילו לא יוצרת קשר עין עם אנשים כאלו .
זה יפתיע אותי מאד אם אגיד להם שלום ברחוב .
משום מה אני לא אדם חברותי .
כל כך שונה ממשפחתי .. כבשה שחורה שכזו .
אני תמיד נוהגת לחשוב שהם כלבים - חברו הטוב של האדם , שיעזרו לך , ויאהבו אותך , אבל אי שם קצת חסר להם שכל .
רוטווילרים או פודלים - כאלו הם משפחתי .
אבא - רועה גרמני .
אמא - לברדור .
אח קטן - פג סיני . כלב נובח לא נושך !
אח קטן קטן - דוברמן .. יש לו שכל חריף .
ואני חתולה סיאמית .
שחורה כמו הלילה .
עיניים ירוקות .
עם פרצוף פחוס .
כזו שיודעת לפתוח מקררים עם השיניים ולזלול את תכולתם .
התגלמות השטן בתוך חתול .
קצת רשעה אבל לא יותר מידי .
הולכת עם הזנב מתנפנף גבוה - גבוה ..
אוכלת קצת עוגה מהמקרר , מסתכלת עליהם ,
הנבחנים הדביליים האלה , הם לא מבינים שכמה שינבחו עלי הם לא ישיגו את מבוקשם ?
תופסת את המיטה השווה ביותר של הלברדורית ונרדמת לה שם בכוונה .
עופי ושני על המיטה הקטנה שלי .
ואז אני חולמת לי על חתול סיאמי בגילי .
עדיף ג'ינג'י .
וויזלי אתם יודעים ..
איזה חיה היה סבא ?
לוטרה אולי ..
תגידו שאני פסיכית שאני משווה את משפחתי לחיות .
נסו לחפש את זהותי כדי לשלוח אותי לבית משוגעים .
אבל חטטו בנשמתכם , חברי הסוררים !
אני יודעת שגם לכם יש שריטה כלשהיא , והיא לא פחות מוטרפת משלי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
