תמיד יש את הנטיה הזאת לשאול "לאיזה מוזיקה את מקשיבה או מה הסגנון שאת הכי אוהבת". על השאלה הזת אני משתדלת שלא לענות אלא אם כן זו תשובה של "מה שטוב לי" או "מה שאני אוהבת ומגניב אותי" וזה הרי יכול להיות כל דבר שבעולם. לשיר אני אוהבת לשיר ג'אז (וגם להקשיב לו כמובן), כשאני בוחרת את השירים בשיעורי הפיתוח קול הם נוטים לכיוון הג'אז/בלוז מהסיבה הפשוטה שאני מתה על זה ואני גם טובה בזה. מעבר לזה, אני מאוד אוהבת פופ. חלקו מיינסטרי, חלקו גם לא, אבל רובו הגדול מתנגן אצלי בפלייליסט בעיקר לעשיית מצברוח ולמקרה שיהיה לי לאיפה לחבר את הפלאפון/אמפי ואפשר יהיו לעשות פארטיה קלה. כל הסיפור הזה של הגדרת סגנון מרגיש מאוד מחייב: ברגע שתגיד מה אתה אוהב, זהו, התחייבת לנצח להקשיב אך ורק לדבר הזה. אז ביי לך מאוד אדם שחושב ככה. בכללי אנשים מאוד מפחדים להיכנס לסטטוסים או לבוא בהצהרות כי אז הם מתחייבים לקודים כלשהם שדוחקים אותם הרבה פעמים לפינות, או בקיצור- דופקים אותם.
בכל אופן, פוסט בוקר, אז לגמרי נצרף כמה(הרבה) שירים בשביל לפתוח אותו כראוי: