לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Just dancing in the send


צלילים שמשתקים את הקולות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

הכל טיפה מסתבך אז חזרתי לפה כי לא ידעתי לאיפפה עוד ללכתת


 

 

מתחילה להשתגע? כי אני משוגעת

רק בראש שריטות שאותי מעוורת

יודעת ששקר, יודעת שחלום, יודעת שהכנסתי את עצמי לסרט אבל עכשיו לא יודעת איך לחזור

אין נכון לא נכון,זה הכל יחסי, העולם שלי מסתובב, צריכה להחזיק חזק כי אסור ליפול

והם רוצים לעזור לי, רוצים לדבר, רוצים לדעת מה קרה ואיך את זה אפשר לפתור

אבל אני כמו מטומטמת כשהם מתקרבים ישר נושכת

אפחד לא צריך לדעת אפחד לא יכול לעזור

לאיודעת אם יש במה כי אין פה שום הגיון

זה הכל דרמות שאני עושה, רק אפסיק והכל יעבור

אולי אין מתחת לזה כלום,רק אחת משועעמת שאכפת לה רק מעצמה ולא מצליחה לצאת מהסרט שבתוכה

אז יש אבחון ויש אישור וכדורים ואבא שיודע

אז מה, זה רק מגביר את הכאילו, זה לא אמיתי פה

 

ומתי יבינו כל אלה שנותנים לה אהבה, ודואגים ומחבקים ומחנכים ומטיפים ולא מרפים לדקה,

מתי יבינו שעדיף לה לבד? שלא ילדה קטנה ויכולה להסתדר בעצמה,

שלא רוצה לשאוב אותם לבעיות, שרוצה להתכסות רק היא בכשלונות של עצמה?

מפגינים אהבה,כן, שיפגינו קצת הבנה, וישתנו לה לנהל את חייה בעצמה

כי הסריטות שבראש מעוורות ת'נשמה, מעוורת אותה ולא נותנות לה לשנייה לשכוח שזה הכל פרי דמיונה

ונשמע כ"כ פשוט לצאת מזה אבל היא עמוק מידי בקטע,

רוצים לעזור, לא מבינים שאיאפר, אז מרחיקה אותם אז מרחיקה אוצתם,

שאפחד לא יחדור כי עדיף ככה,כשאפחד לא יודע, תפסיקו לעטוף ולחנך אותה, 

תנו לה ללכת,תנו לה לתקן את הכנפיים בעצמה ולעוף מפה בשקט

 

ולא רוצה כלום, לא באמת, רק לתת לגוף להרגיש כשהראש התייאש

להזיז את הגוף,לרקוד לפי הקצב של החופש, להשתחרר ולהצליח להפיק מזה קסם

לתעתע את הלב ופשוט לתת לגוף שליטה, לרקוד החוצה מהחיים והסיבוכים יפתרו כבר

להוציא את האנרגיה המטורפת שבתוחה ולאבד שליטה בצורה מאושרת,

לתת לגוף לשלוט בנשמה ולא אחרת, כי נמאס לה ממילים,הן יוצאוות מתוכה כל הזמן בשטף

על גבי נייר או סתם נזרקות בתוכה כל הזמן בצורה לא מבוקרת,

עדיף תנועות מממילים, עדיף ליצצור מלהביע רגש, עדיף לזרוק את הכאב החוצה דרך השריר מלהבין אותו עמוק עד העצם

 

וילדה שמחה וחייכנית ומאושרת, אז למה הדמעות והעצב חוזרים פתאום כמו פעם חוזרים ברצף

ואין למי לספר כי הקרובים בכי בעולם רק הם יבינו, ויודעים אבל לא עד הסוף ולא רוצה באמת לשפוך הכל 

ולא יודעת מה רוצה ואי אפשר לחזור אחורה

רוצה שהזמן יעבור כבר ולא היה מקום למחשבות,לחשוב רק עם הגוף,לא עם הראש ובלי אף אכזבות

 

עוף גוזל, תמריא למרחק

אל תפחד אל תירא רק,

שבור ת'דממה

נכתב על ידי .pepsigirl , 7/7/2012 16:15  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  .pepsigirl

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אומנויות הבמה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.pepsigirl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .pepsigirl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)