*אממ קודם כל, רק.. באמת שאני לא כותבת את השורות הבאות כדי שיגידו לי שההפך הוא הנכון ושאני מושלמת ובלהבלה כי שינויים וביקורת זה לא דבר רע ולא תמיד זעקה לתפיחה על האגו..
בקיצור אז היום מצאתי סיפור שכתבתי בכיתה ו׳ חחח באמת שהייתי חמודה אז ותמימה ומדקלמת סיסמאות ( כן אני מתייחסת ל3 שנים כאל מינימום 30) גם עכשיו אני קצת מדקלמת סיסמאות אבל עם יותר ידע על הנושא חח בקיצור.. יצא לי קצת לחשוב על הכתיבה שלי בזמן האחרון והגעתי למסקנה שהפכתי לטיפה באנלית.. מידי פעם יוצאים לי קטעים שונים אבל אני מרגישה שרוב מה שיוצא לי ממש דומה בסיגנון.. פלספני והכל צריך להיות עדין וקטן וניגידיות וקר ואוי ואיטי ותיאורים שמושכים רגע אחד יותר מידי ועיניים ועצב והרבה יותר מידי דיבור מגוף שני ומשהו מעורפל ולא ברור כשמשהו עלאק עמוק ומשמעותי מסתתר מתחת והאמת ש.. פשוט הקטעים האלה פכבר נשמעים לי מאוסים מידי. ( לא את הכל אני מפרסמת בבלוג חח) ואני מרגישה שאני צריכה להוציא מעצמי משהו יותר מתפרץ במילים משהו חדש שלא דומה לרעיונות שכבר היו לי, משהו קשה יותר ולפתח איזה רעיון ומזווית אחרת לגמרי.. ואני צריכה לנסות לפתחת עלילה או התחלה לפחות של מעבר לקטע, אבל תמיד זה נתקע בהתחלות וכל האמצע והלפרט זה הקטע הקשה למרות שיש לך בראש את העלילה הכללית והסוויץ באמצע וכל מיני נקודות אבל פשוט.. אף פעם לא הצלחתי לפתח את זה וממש לחבר הכל בצורה פרוסה.. גם בסיפור ההוא שכתבתי בגיל 11, איכשהו הגעתי 17 עמודים ושם זה נעצר ואני זוכרת שחשבתי אז שאני מתישהו ימשיך אותו, ותכלס כתבתי רק הקדמה ורקע ובסיס ולא מילה שמהווה את הבשר של הסיפור הזה, מעבר לכל המסביב והתיאורים הפואטיים.. וואלה, אולי פשוט זה אומר שכדי שכתיבה תהייה טובה צריך איזשהו משהו שהיא עומדת עליו ולא לתת לה להיות תלויה באוויר בין על התיאורים נוגעי הלב ורגעים בודדים ושורת מחץ.. זה כמו סרט עם חרא תסריט ועלילה, אבל אפקטים מעולים, אתם תתלהבו בהתחלה אבל תצאו מהסרט פשוט.. משועממים.. ואולי יש כותבים שכן מצליחים להתלא על הדברים האלה ולהפיק מזה משמעות ומשהו שאנשים ..יחשבו עליו ויתעניינו בו פשוט אותי ספציפית זה כבר.. לא מספק חח ואני לא יודעת אם אני רצליח באמת במה שאמרתי כי יש לי הפרעות קשב( כמו לכל עם ישראל) ואני אימפולסיבית והיפר רקטיבית ככה שפיקוס זה לא תמידהצד החזק שלי ( חח אתם לא רוצים לראות אותי פותרת משוואות, הטעויות שלי שנובעות מההיפריות וזה באמת מפגרות חח)בקיצור בגלל זה כשאני אומרת לעצמי שאני רוצה לכתוב משהו אז כמעט תמיד גולש לי למוח משהו מהסיגנון ההוא שאני לא מעוניינת בו ותוך כדי פיתוח עלילה וקו ישר קופצים עלילות משנה ותוספים וכשאני חוזרת לקו הילילה שממנו הפסקתי אז כבר שכחתי מה רציתי לומר חח.
אבל אני אצליח מתישהו, רק טחפה מאמץ,השראה, להתפתח ולהיתרכז חח :)
( וכאן הסתיימה חפירתי והנה תמונה לא קשורה של חיבוק זברות משולש💪🎷👟💇)
כינוי:
.pepsigirl
בבלוג זה
בכל הבלוגים
