| 7/2012
יומן מסע (קצת מאוד ארוך)
 (לא יודעת מה המקור של התמונה,סליחה)
באלי לטפס בסולם גבוה ולגעת באוויר שלמעלה ואז שיבוא מטוס ושהדלת שלו תהייה פתוחה ואז שאני אכנס ויקח מצנח,ואז המטוס יעבור מעל האוקיינוס ההודי אז אני אקפוץ עם המצנח בגב ותוך כדי אשים בלון חמצן מאחורה ויחבר אותה לפה ואז אני אצלול ישר לתוך האוקיינוס ההודי,ושייזדינו הפרשי האוויר כי יש לי ריאות מאלומיניום וקורי עכביש,ושאני אצלול עוד ויראה עד כמה עמוק הים מגיע ועד כמה עמוק מגיע השיפוע שבקרקעית,ואז אני ארכב על תמנון ענקי שיש לו 19 זרועות והוא בעלל לא ירגיש שאני שם, ויבוא לוויתן לבן לא צמחוני ויאכל כריש שיאכל דגיגון שיאכל פלנקטון שיאכל את עצמו,כי ממהלנקטונים מתקיימים,מקציצות סרטן? וממש חד גדיה שם,או שרשרת המזון,או שזה אותו דבר, ולא באמת לא איכפת לי, ואז התמנון נתפס ברשת. דייגים ואני והוא התחלנו לעלות למעלה,חשבתי שזה אולי סינים או תאילנדים,ולתאילנד בכלל יש חוף באוקיינוס ההודי? אבל גם יכול להיות שהתמנון העביר אותי ים כי בטבע אין גבולות כמו אצלנו ואני שמאלנית אנרכיסטית שלא מאמינה במוסדות ודת ומדינה ובאנושות המודרנית, ואני אנחנו עולים למעעלה בתוך הרשת והשמש נותנת לי סטירה או נשיקה על הלחי,ואז אני רואה שאני והתנן נמשכים ברשת לאי קטן ויש שם ספינת דייגים הודית..הם מוציאים אותי מהרשת ונותנים לי מגבת ושרי עם קטיפה כחולה ולבנה וקישוטים ורודים ושיבוצי זהב ושרשרת צדפים , אני מחליפה בגדים וקולעת צמה קטנה בשיער ומסדרת אותה כמו קשת,והם נותנים לי כוס עם מים נקיים וטעימים בטעם וניל שאני לא מבינה מאיפה יש להם..במים בהודו לא מזוהמים? ואני רואה השתקפות שלי בשלולית בספינה,העיניים שלי ירוקות יותר מתמיד והשיער שלי קיבל תלתלים גליים עדינים ופתאום הוא ארוך כ״כ כמו פעם,אפילו יותר,והשיניים שלי לבנות וישרות ובלי גשר,ורק כמה נמשים קטנים ועדינים נמצאים על הלחיים שלי מתחת לעיניים וקצת על גשר האף,אבל לא בצורה גסה,להפך,כי הם.. נמשים מהשמש,וההודים חושבים שאני בת ים,או נסיכה אנגלייה,או גילגול של איזה אל קדוש שקשור איכשהו לשמש,וכולם חייכנים ונחמדים כ״כ,ויש שם רק גברים..ולכולם הצבע היפה הזה על העור..כמו של עץ אלון מלא ,לפחות איך שאני חושבת שהוא ניראה..אבל בעיקר יש להם עיניים עייפות שרוצות הרפתקה,והם מחזירים את התמנון לים למרות הגודל שלו וזה שהיו יכולים להאכיל איתו את כל הכפר לחודשיים לפחות כי הוא הביא להם אותי,ואז אנחנו מגיעים לחוף והדייגים מספרים לכולם שאני המתנה שהים הביא להם,והם נותנים לי לישון במקדש ומטפלים בי כאילו הייתי עשויה זהב,או תמנונים,ואז בנות הכפר קולעות את השיער שלי לחמש צמות באורכים שונים שמצטלבות ומשתלבות אחת בשניה והבנות שוזרות לי צדפים קטנות ולבנות בצמות,וקושרות לי לראש סרט זהב דקיק שבקצ ליד המצח שלי קשורה אליו פנינה,ואני שומעת קול חליל ותוף דק וקנו ועוקבת אחרי המוזיקה וקולטת שלול הודיות בסרי תואם שרוקדת לצלילי המוזיקה. בריקוד מסורתי מתפתל כאילו מתחת למעטפת מתפתלים להם אלפי נחשים בתוכן,ואז כאילו העיניים מעבירות לי את המידע לשרירים,אני מתחילה לזוז ולהתפתל כמוהן וביחד איתן ואז מגיע נחשב בגווני אדוםוארגמן וירוק ולבן ומתחיל להתפתל על על אחת מאיתנו ובקצב,כאילו הוא ממשיך אותנו..והגיע הלילה וכל ההודים הלכו לבתיהם ואז עליתי על עץ דקל ונתלתי על ציפור לילה שלקחה אותי עד הירח,כי לשם ביקשתי,,והאטמוסרה והקרום לא פועלים בשעות האלה של היום בצד הזה של הכדור וזרקתי אבנים לחלל והם הסתדרו לי בשורה ובשביל מסודר כמו אבנים צהובות עד לצד השני של הירח ומשם קפצתי על קרן שמש וטיפסתי עליה (זה בסדר,המעטפת שלי עשויה ממים אז השמש לא יכולה ולא תרצה לפגוע בי)וכשהגעתי למעלה התגלשתי וקפצתי לי לתוך הכדור שלנו חזרה וככה הגעתי לאוסטרליה היפהיפיה הזאת
| |
|  כינוי:
.pepsigirl בת: 28 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
