למה ? , אני לא מבינה את זה .
היא נכנסת לי לראש , פרו-אנה . אני לא בטוחה שאני רוצה , אני לא בטוחה שאני לא רוצה .
אני שמנה וזה הורג אותי , כל העלבות האלה , כן אני אכתוב עוד פוסט על זה .
אני כלכך שמנה , מזה שמנה , דבה .
ואני כל הזמן נכנסת לבלוגים שמשפיעים עלי להרזות יותר .
אני מסתכלת על תמונות של אנשים רזים שהם מעלים ומקנאה , ממש מקנאה .
אני לא רוצה להקיא ולחוף אצבעות לגרון או לקחת כדורים .
אני פשוט בזמן האחרון איבדתי את התחושה של "אני רעבה , אני רוצה לאכול " . פשוט איבדתי .
אני יושבת וכותבת את הפוסט הזה בזמן שהבטן שלי מגרגרת , אבל אני לא אלך לאכול , אני לא רוצה להשמין עוד ממה שאני עכשיו .
איך איבדתי את הרצון לאכול אפילו שאני לא רעבה ? איך זה בכלל קרה ?
רק לפני חודש הייתי אוכלת בלי סיבה , בלי רצון לאכול , לא הייתי רעבה אפילו אבל דחפתי לעצמי אוכל לפה .
כמו מפגרת שמנה , סתם טחנתי . ועוד איזה צלחת , כל הצלחת הייתה מפוצצת , מזה מפוצצת לא היה מקום להכניס גרגר של אורז.
אני מפגרת שמנה , פשוט מפגרת עצלנית ושמנה . משהו השתגע בי . אני לא יודעת . משהו עובר עלי .
גיל ההתבגרות ? הקנאה שבוערת בי ? סתם הטמטום שלי ? מה עובר עלי ? בבוקר אני אכלתי פיטה עם גבינה צהובה , אחר הצהריים אכלתי 2 סטייקים וזהו . הבטן מגרגרת אבל אני לא מרגישה רעבה , אני לא מבינה את זה .....
אני חושבת שמה שנותן לי כח זה להסתכל על הבטן שלי ועל הרגליים שלי ופשוט להגיד , זה לא יכול להמשך ככה !
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו ... אם להכנע לבטן או לשומנים ?
לבטן המגרגרת שצריכה אוכל , או לשומנים הרוטטים שיש לי על כל הגוף ?
אני לא יודעת !!!!
אני באמת שלא יודעת , אולי אני אכנע ולא אעשה כלום ?
מה לעשות ? אני חושבת שאני אלך לאכול מעדן קטן וזהו ....
