העמק הגדול

אני מצטערת על חוסר העידכונים. אני מרגישה אין לי זמן לכלום. ללהטט בין עבודה, בולדר, קורס יפנית שהתחיל בשבוע שעבר (וברור שיש שיעורי בית!), זמן עם קיסקי (שלומדת לפסיכומטרי שוב, כי בקודם הייתה לה את הטעות הכי מטופשת בעולם) והכי חשוב- זמן לעצמי, זו לא משימה קלה בכלל, במיוחד לא כשאת קמה כל יום עבודה בסביבות שבע, והולכת לישון ברוב חוכמתך אחרי 12 כי לא היה לך מספיק זמן לעצמך, וגם כשאת נכנסת למיטה את פתאום נורא עירנית ולא מצליחה להירדם.

ולכן, אני לא מעדכנת. ולכן, אני בקושי עושה משהו בשבילי בלבד חוץ מלשחק מייפל סטורי ולקרוא מאנגות מדי פעם, כי אני לא מסוגלת ליותר. ולכן, שואלים אותי בעבודה למה אני מפהקת כל הזמן.

אז מה הפלא שהיום, כשסוף סוף אחרי המחזור ניסיתי לשכב עם קיסקי, פשוט לא היה לי חשק? כלום לא עבד, והילדה המסכנה ניסתה בהרבה מאד דרכים- אבל זה פשוט לא היה לי נעים. זאת פעם ראשונה שזה קורה לי מזה זמן רב. אני מנסה להרגיע את עצמי ולומר שזה מעייפות, אבל מה אם זה לא? כי הרי אני יודעת שמאוחר יותר אני אכנס למיטה ו...יו נואו, וזה ילך חלק. מה הבעיה שלי עם מין זוגי?...

מה שכן משמח אותי בתקופה האחרונה, חוץ מהמייפל וקיסקי, זה היפנית. רק התחלנו, אבל זה ממש כיף, למרות שהקושי, ואני מרגישה כבר שאני יודעת הרבה יותר ממה שידעתי לפני. אני לא יכולה אפילו לדמיין איך אני ארגיש בסוף הקורס! וכמובן שאני הולכת לקורס עם שני חברים טובים שלי, שזה בכלל הופך את כל העניין לכיף יותר! אני מקווה שאני אמשיך להתמיד ולעשות שיעורי בית, למרות הקושי...

אה, משהו שרציתי את עצתכם לגביו, למי שמבין בזה. נכנס לי רעיון לראש שעד שאתחיל ללמוד, אולי אנסה לדובב. תמיד רציתי, אבל התעשייה בישראל נראתה לי מאז ומעולם כל כך... לא שווה את זה, מהרבה סיבות. ובכל זאת, אמרתי לעצמי שאם זו שנה של התנסויות, אולי כדאי לי לנסות. סתם בשביל לא להתחרט על זה בהמשך חיי...

אז! כל דבר שאתם מכירים על תעשיית הדיבוב בארץ, תגידו! אני בעצמי אעשה חיפוש מקיף כשיהיה לי יותר זמן, כלומר בסופ"ש, אבל אני אשמח לשמוע עוד כמובן!

ובניסיון להיות אופטימית יותר: כמה דברים טובים שכן יצאו מהיום הזה:

מורה ליפנית: אוקי עכשיו נראה איך אומרים ארגנטינה ביפנית- "Arugenchin" (נראה קל לומר כשזה כתוב, אבל לשמוע את זה בלי רפרנס זה ממש לא קל!), עכשיו תנסו לומר את המשפט "Messi wa Arugenchin jin desu" (מסי הוא ארגנטינאי. לא נכון אבל שיהיה).

כל התלמידים: *שוברים את השיניים בניסיון להגיד את זה בתוך משפט*

ידיד שלי: "ארו... ארו... ג'ינג'ין!"

מורה: "לא אל תגיד את זה. זה אומר בולבול."

*כולם (כולל המורה) נקרעים מצחוק ומתחילים לומר ג'ינג'ין בלי סוף.*

קיסקי (אחרי הניסיון העלוב לסקס וכירבולים נעימים): "תגידי, מה השעה בדרך כלל?"

אני: "...זו אכן שאלה מעניינת." *מנסה לא לצחוק*

קיסקי: "!!! התכוונתי לומר בערך!!! זה לא מצחיק תפסיקי!!!"

*מה שהתגלגל לקיסקי מנסה להתחבא מתחת לכרית, ואני נקרעת מצחוק ואומרת שזה דווקא משהו נורא דוקטור-הואי לומר.*

אני (בהודעה לקיסקי אחרי שהיא הלכה הביתה): "אני קצת מצוברחת. נראה לי זה שילוב של עייפות עם העבודה עם... השאר."

קיסקי: "אז לישון."

אני: "אבל אני בטוח לא אצליח להירדם..."

קיסקי: "לשיר לך שיר ערש?"

אני: "באסאמאס?"

קיסקי: ""

אני: "זה דיי מקסים."

קיסקי: " http://youtu.be/cjyL2Wooh9Q " (לא מופיע כקישור משום מה. פשוט תעתיקו את הכתובת יא עצלנים.)

אני: "אני אוהבת אותך."

ועכשיו אני אלך לישון. בלי מייפלסטורי, כי זה גזל לי את זמן המשחק להיום, אלא אם כן אני אשאר ערה שוב עד ממש מאוחר... ואנחנו מנסים להימנע מזה נכון?