העמק הגדול

אז יש לי קצת זמן מת בעבודה, לשם שינוי, כשהחלטתי לכתוב על משהו שתמיד מרגיז אותי כל פעם מחדש.

מה שהעלה את העניין בתודעתי הפעם הוא הפוסט הזה של ידידתי Ttan-כינוי-כלשהו-צ'יקסו. כפי שאתם רואים בפוסט הנ"ל, היא פירסמה הודעה מטעם אדם אחר של ניסיון לקדם יום המוקדש ל"קהילת" האנימה ברחבי העולם.

לפני שאמשיך, אני רק רוצה לציין שהנני, או לפחות הייתי עד הצבא, אוטקואית. נכון שלא הייתי חלק פעיל מה"קהילה", אבל אנימה ומאנגה היו חיי, ולא הסתרתי את זה יותר מדי. אמנם התנהגתי שונה מרוב האוטקואים שאני מכירה מישראל, כי לא אהבתי את ההתנהגות הזו והיא הרגישה לי לא אמיתית, אבל זה לא משנה את עובדת היותי בזמנו אוטאקו.

ועכשיו, נשאלת השאלה- למה אוטאקואים לכל הרוחות צריכים יום מיוחד בשנה?

ישנן שתי תשובות שאני הצלחתי לחשוב עליהן לשאלה זו (אשמח לתשובות נוספות!). האחת היא- בשביל הכיף, שזה נחמד והכל, אבל למה צריך להכריז יום בשנה בשביל זה? מה זה בדיוק אומר? יום שכולם לובשים בגדים מיוחדים ומתנהגים בצורה מסוימת? רוב האנשים עושים את זה כבר בעצמם, ואלה שלא- כנראה יש להם סיבה. לכן לדעתי זו סיבה דיי מטופשת.

התשובה השנייה לשאלה, שלדעתי זו הסיבה האמיתית להחלטה על היום הזה, היא בשביל לקדם הכרה והבנה של ה"קהילה" האוטאקואית.

וכאן אני מתחילה לדבר על הנושא של פוסט זה, להלן הכותרת. רק לפני כן חשוב לי לציין- אני יודעת שיהיו קהילות לא משנה מה, אבל אני מדברת על הרצון בתמיכה והבנה בלתי מתפשרת שלפעמים קהילות מתעקשות לדרוש מאחרים, ולא סתם כל קהילה שקיימת.

אתחיל מלדבר ספציפית על ה"קהילה" הנ"ל- למה צריך לקדם את ה"קהילה" האוטאקואית? אם כל הכבוד, אנימה ומאנגה, אם כמה שיכאב לחלק מהאנשים לשמוע, זה רק תחביב. נכון, לרוב זה תחביב שמשתלט על הרבה רבדים בחיי אותו אדם ולעיתים מנתב להנהגת סגנון חיים מסוים, אבל זה עדיין תחביב. זו בחירה של האדם, לא דבר שהוא נולד איתו או מחלה כזו או אחרת, וכמו כל בחירה יש לזה השלכות כאלה ואחרות. אז אנשים לא מבינים אותך לפעמים? צוחקים עליך וחושבים שאתה ילדותי או מוזר? אלו החיים. זה קורה עם ללא מעט חובבים או מעריצים של דברים יוצאי דופן, ואני לא רואה שלהם יש יום משלהם. הם מתמודדים עם זה בדרכם.

ובכלל, לא נראה שלכל אורח חיים שונה יש יום משלו, וטוב שכך. אין יום הטבעונות או הצימחונות. אין יום האיימיש או יום היהודים. אין יום הD&D או יום הWOW, ואם יש- דבר ראשון תגידו לי כדי שאחכים, אבל יותר חשוב- זה נראה לי מיותר.

בוא נעבור לדבר על קהילות בכללי. בעקבות עידן האינטרנט והגלובאליזציה שבאה בעקבותיו, לכל דבר כרגע יש "קהילה", וזה מגיע למימדים דיי מפחידים. בעקבות לא מעט דוקו שאני רואה עם קיסקי (היא הכריחה אותי לראות, ובגללה הבנתי כמה החרא הזה מעניין) גילינו שיש קהילות לתינוקות מגודלים, למשל, ואני בטוחה שיש עוד דברים הזויים שלא עולים לי בראש כרגע, וכנראה גם לא יעלו לעולם עד שאתקל בדבר הזוי שכזה.

מה שזה יוצר זה קבוצות של אנשים עם מאפיין מסויים שנפגשים, מדברים על זה ומחליפים חוויות ועצות. הדברים הטובים שמפיקים ממפגשים שכאלה ברורים לכולנו, אז לא אפרט לגבי הצד הזה. אני רוצה דווקא לדבר על הרע- מה קורה כשזה מעבר לתחביב תמים.

מפגשים מהסוג הזה יוצרים אצל האדם עידוד ותמיכה בהתנהגות מסויימת, שלפעמים כדאי להבהיר כי היא יוצאת מגדר הנורמה ושיש בה בעייתיות, למשל הדוגמא הלא מזיקה של תינוק מגודל, או הדוגמא המפחידה יותר של פדופילים. אנשים רוצים שיכירו את אותו דבר מוזר שמאפיין אותם, שזה בסדר, אבל הם רוצים שיקבלו אותם. שיגלו הבנה ואפילו רחמים, וזה כבר מוגזם. בקצב הזה תהיה קהילה שכזו לאנסים, לרוצחים, לשודדים ופורעי חוק, שרק רוצים שיגלו כלפיהם הבנה, ושהחיכוך עם אנשים דומים להם והקבלה שלהם יעודדו אותם להמשיך את אותה התנהגות.

כמובן שאני מגזימה כאן, אבל מה לעשות, אי אפשר להכיל ולהבין את כל האנשים בעולם. יש דבר שנקרא נורמה, ורוב האנשים נמצאים בה, או לפחות במקומות שונים על סקלת הנורמה. כל מה שיוצא ממנה- יהיה קשה למרבית האנשים להבין ולקבל, ולמרבית ממרבית האנשים האלו אין יותר מדי נימוסים או שכל ישר, כדי להסתיר את זה. התנהגות מסוימת שמעודדת על ידי קבוצה ספציפית של אנשים או מחוזקת בעקבות תחביב, לפעמים עשויה לפגוע בך כשתצא לעולם ותצטרך לדעת איך להתנהג עם אנשים אחרים. אותם אנשים שהם פחות סובלניים, שהזכרתי מקודם, ושלא תוכל להימנע מנם בשלב מסוים.

אקח שוב את מעריצי האנימה כדוגמה. הייתה קריקטורה ממש מצחיקה שראיתי לפני כמה שנים טובות של מעריצת אנימה שהתלבשה בצורה הכי מוגזמת שיש, כלומר סרט שיער של נארוטו ותיק פיקאצ'ו וכובעים וסיכות וצמידים וחצאית סקוטית עם מה שאתם לא רוצים, שבנוסף גם בכוונה היו לה מבני גוף ופנים דיי מכוערים, שבוכה ואומרת "למה כולם צוחקים עליי??". אני יודעת הרבה יחשבו שזה לא מצחיק, אבל זה כן- ככה נראה הרצון להכרה מוחלטת בדבר מסוים, לא משנה כמה הוא מוזר או יוצא דופן. זה יצור שמן ומגוחך שדוחפים לך לפנים ואומרים "אתה חייב לכבד ולאהוב אותו, ואם לא אתה אדם טיפש וצר אופקים וחסר רגישות". כפי שציינתי, אני אוטאקואית, וראיתי לא מעט אוטאקואים שהתנהגו בצורה כל כך מופרכת והזויה שבמקרה הטוב הם גרמו לי לגחך בלעג, ובמקרה הגרוע- לרצות להכניס להם אגרוף ולצרוח עליהם.

אני בעד הבנה, ובעד שיווין ובעד לקבל את השונה, אבל לא לכולם מגיעה הבנה מכולם, ויש קהילות שאשכרה צריכות להיות קהילה בשביל לשרוד, כי במקרה שלהם לחזק את ההבנה והסימפתיה כלפיהם אומר להציל חיים. זה ההבדל הגדול בין קהילות נחוצות באמת, לקהילות-סתם שכאלה.

אז לכו, תהיו קהילה. זה כיף ומחזק, והרבה פעמים מרגיש כמו הבית, אבל דעו את מקומכם בתור קהילה בעולם, ותדעו שבתור קהילה שונה- יתייחסו אליכם שונה, לפעמים לרעה, ושלפעמים- זה בסדר, לפעמים צריך לדעת שלא לכל צורת התנהגות מגיע רחמים או הבנה, ותלמדו להתמודד עם זה, ובכך שתשתלבו בתור עצמכם בחברה בהצלחה- תהיו שגרירים טובים יותר מכל יום שיוכלו לתת לכם.