העמק הגדול

אני לא יודעת מתי זה התחיל, בדיוק. כבר כמה ימים שאני מרגישה רע, פיזית ונפשית, שזה הגיוני כי בדיוק התחיל לי מחזור.

אבל אתמול, היה יום מאד עמוס, ופתאום ידיד ילדות טוב שלי מציע לי ולקיסקי לבוא איתו להופע בתל אביב. אני כמובן לא יכולתי, כמו שאמרתי - יום עמוס, וגם הרגשתי לא טוב - אבל קיסקי הסכימה ללכת איתו.

אני אמורה לשמוח שהיא הולכת איתו ונהנית, אבל במקום זה משהו בי התחיל לדאוג. הידיד הזה הוא מישהו שקיסקי ממש התקרבה אליו, ובתחילת הקשר שלנו קצת דאגתי שהיא תעדיף אותו עליי. למרות שהיא אישרה לי שוב ושוב שאני עדיפה עליו בהרבה, הקרבה ביניהם, שבאמת נהייתה מאד מאד קרובה לפעמים, מאד הדאיגה אותי. שלא לדבר על החלום ההוא שהיה לה... אבל לשם אני לא אכנס.

אז כן, אני אדם מאד קנאי, כנראה נובע מהיותי חסרת ביטחון, אבל הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה מהאנשים האלה. אני לא אהיה כזו.

עכשיו, כעיקרון קיסקי הייתה אמורה לישון אצלי אתמול והיום, כי יש אצלה קרובים. למרות שהרגשתי לא טוב, מאד ציפיתי לזה, כי היא לא ישנה אצלי הרבה ואני אוהבת לישון איתה, אפילו שאיכשהו יוצא שאנחנו בקושי ישנות, כי אנחנו לא רגילות לישון עם אנשים אחרים במיטה... אבל עדיין. בכל מקרה, מן הסתם בגלל ההופעה לא היה בטוח שהיא תישן אצלי. אמרתי לה שהיא יכולה להתקשר אליי בכל שעה, כי אני בטח לא אצליח להירדם בכל מקרה, בהתחשב בזה שזה מה שקרה בכמה ימים האחרונים, ויש לה מיטה פתוחה ומוכנה אצלי.

בסביבות שלוש בלילה, שבשלב הזה כבר הייתי חצי ערה, היא ענתה לSMS מוקדם יותר ששלחתי לה, בשביל לראות שהכל בסדר איתה. בהתכתבות שהחלה, היא אמרה שלא נראה לה שהיא תבוא לישון אצלי. שאלתי איפה היא תישן, והיא אמרה שבבית. שאלתי איך זה ייתכן אם אין לה מקום, אבל אחרי ההודעה הזו הגעתי למסקנה שאם היא לא רוצה לבוא, לא צריך, ואמרתי לה שתעשה מה שהיא רוצה, והתעלמתי משאר ההודעות שהיא שלחה כי הייתי עייפה מאד, וגם כי נפגעתי מאד מזה שהיא כל כך לא רוצה לישון איתי, למרות שהיה בי גם חלק הגיוני שאמר שהגיוני שאחרי הופעה היא תרצה ללכת למקלחת שלה, ולבית שלה. רק בבוקר ראיתי שהיא אמרה לי שהיא תישן על הספה כנראה, ובכללי נסיונות שיחה כושלים שהיא ניסתה ליזום מלבד על נושא השינה, שלחלוטין התעלמתי מהם, איכשהו.

אז קמתי בבוקר באיזה שבע, עדיין ממורמרת בגללה וגם כי שוב בקושי ישנתי ואני לא מרגישה טוב, כשלפתע אמא שלה מתקשרת אליי. מסתבר שהיא לא ישנה בבית, ולא יצרה איתם קשר. אני לא אומר שלא דאגתי, אבל בקושי כי ידעתי בדיוק איפה היא נמצאת, והזעם והקנאה עלו בי שוב. התקשרתי לאותו ידיד ילדות - וקיסקי ענתה לי. אמרתי לה שתואיל בטובה להתקשר לאמא שלה וניתקתי. אמנם זה נשמע עצבני, אבל ניסיתי לעשות את זה הכי פחות כועס שאפשר.

בשלב הזה התחלתי לבכות. למה היא מעדיפה לישון אצלו ולא אצלי? ולמה זו הפעם השנייה שהוא גורם לה להישאר ערה עד מאוחר, כשביחד אנחנו לא מסוגלות להשאיר את העינים פקוחות לפעמים. למה בשבילו היא מוכנה לנסוע עד תל אביב, כשלי היא מסרבת כמעט כל פעם שאני מציעה לה לבלות עם חברים שלי?

אולי אני לא מעניינת מספיק? אולי הוא יותר מעניין ממני? אולי היא לא אוהבת את חברים שלי ומעדיפה את שלו? אולי היא בכלל לא אוהבת אותי?

תכננתי לבטל את הלינה שלה אצלי, ואת תוכניות השישי שלי, ואכן התחלתי להוציא את זה לפועל, אבל אז הבנתי שכל מה שזה יעשה זה לגרום לי להסתגר במסכנות שלי, ולתת לכל הרגשות הרעים האלה שיש לי תמיד מתחת לפני השטח לצאת ולאיים עליי, והרי יש את כל הדברים שהציקו לי עוד לפני שעניין ההופעה הזה קרה... אז ביטלתי את הביטולים, בתקווה שזה באמת יעזור.

כל ההתרחשות בסיפור הזה מן הסתם מרגיזה אותי מאד, אבל לא רק בגלל ההתנהגות של קיסקי - אלא בעיקר בגללי.

אני לא רוצה להיות האדם הזה. לא רוצה. לא מוכנה. אני כל פעם מוצאת את עצמי מקנאת בלי סיבה בכל בחור שהיא קצת מתקרבת אליו. כמו שאמרתי מקודם - אני לא רוצה להיות האדם הזה, המגעיל והקנאי והמגביל והבכיין הזה, אבל זה איכשהו קורה כל הזמן, ואני לא יודעת איך לעצור את זה. אני רותחת על עצמי, ועל הכעס שלי על קיסקי. לא מגיעה לה שאכעס עליה, כי היא יצאה ללילה לבלות בתל אביב בלעדיי. ההיפך, אני אמורה לעודד אותה - שהיא יצאה מהבית, שהיא מכירה עוד אנשים ומתקרבת לעוד אנשים חוץ ממני, שזה לא קרה הרבה בשנתיים האחרונות.

אז כרגע אני יכולה להאשים את המחזור, את ההורמונים, אבל מה עם כל המקרים שבהם דברים כאלו ודומים קורים לי, כשאני לא במחזור? הרי בדקתי את ההורמונים, והלכתי לפסיכיאטרית, ואין לי שום בעיה ניכרת מלבד רגישות יתר. נכון, הפסיכיאטרית המליצה על כדורים, אבל לא כי באמת יש צורך, אלא מתוך רצון לעזור לי לתמוך בעצמי, להתמודד.

אני לא יודעת מה לעשות. מה אם זו מי שאני? מה אם אני מהאנשים האלה, שהבטחתי לעצמי שלעולם לא אהיה?

מה אם זה לא הורמונים?

מה אם אני לא יכולה לשנות את זה?