אם חשבתי שהיה לי קשה אתמול אז היום היה אפילו יותר קשה

נתחיל בזה שהעירו אותי בעשרה ל-5 כי היו בטוחים שאני באה היום אחרי שאתמול הודעתי שאני היום בחופשת מחלה

אחרי זה קמתי יקיצה מעצבנת וטבעית ב-8 וחצי

אמא התקשרה אלי ברבע ל-10... שאלה אותי איך אני...

אח"כ היא הפילה עלי את הפצצה...

כשאני הייתי קטנה היא עבדה בתור ראש לשכה במשרד עו"ד בתל אביב באלנבי

מקום מדהים אנשים מדהימים ומצחיקים תמיד עד גיל 5 הייתי שם

לפי דעתי זה הזיכרון ילדות הראשון שלי

קיצור... הבחור שהיה העו"ד הכי מבריק שם נפטר היום בבוקר...

לפני שבועיים הוא נסע עם הבן שלו (בן 15) בכביש גהה לפני שבועיים ואיזה בנזונה! שיכור בן 36 נכנס בהם

האוטו התחיל להתקלח...

http://www.youtube.com/watch?v=W8nj_trtWvQ&feature=youtu.be

זה הסירטון של אחרי התאונה

לפי מה שאמרו הוא נפצע קשה אבל הצליח לצאת מהרכב לפני שהוא ממש נשרף

אבל הוא חזר לרכב להוציא את הבן שלו

קראו לו חנן גולד הוא היה בן 52 במותו

הבן שלו מורדם ומנשם בתל השומר הוא בן 15

השיכור שפגע בהם חופשי ומאושר ואפילו לא במעצר בית

אבל מה שאני יודעת זה שחנן מסתכל עלינו מלמעלה

ושכל החברים שלו יחפשו את האיש הזה עד שהוא ישלם עם ריבית מטורפת על זה שהוא לקח מאיתנו את האדם המדהים הזה...

ת.נ.צ.ב.ה

בחיים לא הייתי בהלוויה

מצד אחד היו שם אנשים שהתמוטטו למשמע הקדיש

מצד שני היו שם אנשים שעשו סמול טוק ועידכנו את כל הסובבים במה שעבר עליהם מהפעם האחרונה שהתראו

עוד לא החלטתי אם זה קרע אותי מבפנים או שגם זאת דרך להתמודד

מה שכן אמא אמרה דבר נכון

"לא הצלחתי להפגיש את האנשים האלה בחיי... אבל במותי הצלחתי"

אין מה לעשות... אחד הולך ואחר בא לעולם...

יהיה טוב