Purple tear

אני אוהבת את הרגעים אלה, רגעים שבהם יש לי מוזיקה באוזניות ואני יכולה להסתכל לכל נקודה מולי ולחשוב על הכל...

לפעמים אני מחייכת ,כי אני ניזכרת בכל הרגעים שבהם הייתי שמחה ומאושרת

לפעמים אני ממש על סף דמעות ,כי אני ניזכרת באותם רגעים שבהם בכיתי בלי סוף

לפעמים אני סתם עצובה , כי אני נזכרת בדברים שהכאיבו לי

את הרגעים האלה שכל דבר מזכיר לי משהו / מישהו

את הרגעים האלה שאני עושה דברים בהכי ספונטניות שיש מבלי לחשוב עליהם לשניה

את הרגעים האלה שאני  יושבת ומתחילה לבכות סתם כי זה משחרר

את הרגעים האלה שבהם אני יושבת בחדר בחושך עם מוזיקה ומהרהרת על החיים עד כאן

וכל דבר מזכיר לי משהו אחד ומישהו אחר ,

מאכל כלשהו שמזכיר לי אדם מסויים בחיים שלי

חח כן , אוכל מזכיר אנשים , כי בעיקרון הם כנראה פשוט אכלו ממנו הרבה :)

ורגעים שחוזרים אליי מהעבר כשאני עושה משהו :

שאני עומדת על הרגליים של החבר הכי טוב שלי רק מתוך צחוק וכדי שנראה עד לאיפה נוכל ללכת ככה :

אני ניזכרת איך הייתי ילדה בת 3 ואני הייתי עומדת על הרגליים של אבא והיינו רוקדים ככה ,

[רגע, יש פה רגע של טיפה בכי ..]

ובאותו רגע שאני עומדת לו על הרגליים , אני ניזכרת איך אני הייתי אז , בגיל 3

הייתי חמודה ,עם שתי צמות , וחיוך מאוזן לאוזן , הייתי תמימה ... כמה שאני מתגעגעת לילדה הזאת !

ושאני באה לסבא וסבתא לבקר בשישי - שבת ,

 אני ניזכרת איך היינו יושבים בשולחן אוכל כל המישפחה , ואז אני מחייכת ,

אני ניזכרת את הצפייה של כולנו [כל ה20+] בני דודים  דודים ודודות , ובעיקר סבא ,

למרק עוף של סבתא , שהיה נחשב הדבר הכי טעים ומושלם שקיים .

ועכשיו שאני מתחילה לשבת מאחורי ההגה ,

אני ניזכרת איך הייתי יושבת באוטו הענק של אבא מאחורי ההגה בגיל 5 

והוא היה מצלם ומתלהב ואני הייתי צופרת ומעירה את כל השכונה בשבת בבוקר ,

ככה זה החיים, אנחנו מתבגרים,מזדקנים, עושים טעויות בדרך, נופלים הרבה בדרך ,

אבל מיד קמים כי המסע הוא ארוך ואי אפשר להישאר על הריצפה לכל החיים .

ואני הבנתי את המסר ,

אני מנסה להיות לפי מה שמקובל , אבל זה קצת קשה להיות חלק מהזרם , שאתה אוהב לשחות לכיוון השני ..

אבל אני נלחמתי, נלחמת וימשיך להילחם עד שאני יצליח ,

אני רוצה להגיע לפיסגה הכי גבוהה , וגם אם הדרך היא קשה, ויהיו בה המון מכשולים ,

כשאני יגיע לפיסגה ויסתכל לאחור לראות את כל מה שעברתי , אני יזיל דימעה אחת של אושר וגאווה בעצמי ,

על זה שאני נלחמתי ונאבקתי ובדם יזע ודמעות הגעתי לאן שהגעתי ,

 ועבדתי קשה בשביל זה , ולא קיבלתי את הכל על מגש של כסף עם סכו"ם מוזהב משובץ יהלומים...

אז כן אני מודה , שום דבר לא קל , ושום דבר לא נוחת בשבילנו מהחלל .

לכל דבר צריך לעבוד , ולעבוד קשה , אבל אחרי כל הישג מגיע תחושה של הצפה של אושר ..

אבל לא , לא כל דבר חייב להיות מאבק ומלחמה .

כי מה הטעם להילחם כל חייך להשיג דברים והישגים אם לא נהנת בהם לאורך הדרך ?

ולדעתי ,  לא רק דרך האושר היא זאת שמקובלת - כלומר , לא רק מה שיגרום לך להיות שמח הוא הנכון

וגם לא רק דרך העושר היא הדרך הנכונה- מה הטעם בכל הכסף בעולם אם אתה לא מאושר ושמח בלב?

 הדרך המושלמת ,אם תרצו "דרך המלך" היא הדרך שבה אנחנו משלבים את שני הדרכים ,

הדרך שבה אנחנו משיגים עושר כלכלי ומטרות אבל גם מפנקים את עצמנו , גורמים לנו חיוך על הפרצוף,

ובעיקר שמים את הדגש על עצמנו .

נכון , יש בזה משהו נורא אגואיסטי , לדעת לדאוג לעצמך קודם,

אבל אני אומרת שאם לא נדאג לעצמנו ולאושר שלנו ,

 איך יהיה לנו את הכוחות לדאוג לאחרים ולאהובים שלנו ?

והרגעים האלו יכולים לעלות לי מכל דבר אפשרי :

*מלראות שני הורים וילדים הולכים ביחד- מזכיר לי את חיי "המישפחה" האחרים שהיו לי

*מלראות זוג הולכים יד ביד -מזכיר לי את מי שאני אוהבת עכשיו, ואת כל מי שאהבתי פעם

*מלראות אוכל כלשהו -מזכיר לי את האדם שפשוט מטורף על המאכל הזה

*מלשמוע שיר -מזכיר לי מתי שמעתי אותו בפעם הראשונה ועם מי , ומה עשינו

*מלראות צבע

*מלראות ים - מזכיר לי את כל הרגעים שבהם ישבנו והסתכלנו אל הים הגדול

ובעיקרון , כל דבר מעורר רגש וזיכרון, לפעמים עצוב ולפעמים שמח

אבל הוא מעורר בנו משהו ,

ודרכו אנחנו חובים את אותם רגשות ותחושות שהיו לנו אז ...

יש משפט שאומר :

"החיים הם עליות ומורדות , בכל עליה תסתכל לאחור תראה את הירידה ותקבל ממנה השראה להמשיך הלאה ,

ובכל ירידה תסתכל לאחור , תראה איזו עליה כבר היית מסוגל לעבור ותקבל השראה ממנה להמשיך לנוע קדימה "

 טוב בעיקרון אין ממש משפט כזה ...

ואני דיי המצאתי אותו XD

אבל לדעתי הוא ממש נכון ,

בכל רגע שאנחנו נופלים אנחנו מסתכלים לאחור , רואים כמה הרבה כבר עברנו ומשם מקבלים את הכוח להמשיך ולנסות לעלות שוב.

ובכל רגע שאנחנו עולים , אנחנו מסתכלים לאחור ונזכרים כמה קשה ורע היה שם ואנחנו פועלים קשה יותר כדי לא לחזור לשם .

אז ניראה לי שהמסר הוא דיי ברור :

תחיה את החיים איך שתרצה לטוב/לרע , לעוני/לעושר

העיקר הוא[ ! ] שתגיע לסופם,

שתסתכל לאחור ותהיה גאה בעצמך , במי שאתה ובמה שהשגת בהם ...

LOVE,

DANIELLE♥