אז ביום שישי פתאום שוב חזרתי לחשוב על אלכס.
יום האישה...
לא שזה היה קשור,אבל נזכרתי בו.
נזכרתי בו ברגע שנכנסתי לחנות הלבשה תחתונה באותו יום.
נזכרתי שנכנסתי לשם ומדדתי כל מיני בייבי דולים בשביל שיהיה לי להראות לו.
ונזכרתי איך שלחתי לו תמונות מהתא הלבשה מתוסכלת מזה שהרבה מהם לא עלו לי על הציצים.
והוא רק רשם שהוא בטוח שיש משהו שיתאים וגם אם לא אני עדיין הנסיכה שלו ואני תמיד יפייפיה לא משנה מה אני לובשת..
אז אחרי שיצאתי ביום שישי מהחנות עם 4 חזיות חדשות (היי יום האישה או לא?)
שלחתי לו אסמס.
כתבתי לו שיצא לי לחשוב על איך שהדברים ניגמרו בינינו ושיכול להיות שהייתי עסוקה יותר בלכעוס ולצרוח עליו מאשר באמת להקשיב לו.
כל כך כעסתי עליו ,הרגשתי כאילו הדבר הכי מושלם שהיה לי פשוט בורח ממני ואני לא יכולה לעשות כלום בקשר לזה.
והיום,אם הייתי יכולה הייתי לוקחת את כל מה שאמרתי בחזרה!
הייתי ממשיכה לחכות לו כל שבועיים שהוא יצא מהבסיס ,הייתי ממשיכה לדבר איתו שעות בשמירות,הייתי ממשיכה להישאר איתו ערה כל הלילה רק בשביל הרגעים המדהימים האלה שהיו לנו, בכל כך מעט זמן למדתי להכיר בנאדם מדהים.
והכי אני מגעגעת ,זה לעיניים שלו,אני מודה שאני קצת פריקית של עיניים אבל משהו במבט שלו מושך ומשך אותי כל הזמן, יש לו בעיניים פשוט אווירה של רוגע ונינוחות ושקט ושלווה.וזה באמת מי שהוא היה.
הוא ידע להרגיע אותי שהייתי מתעצבנת על שטיות וניסה ללמד אותו שאני צריכה להרגע ולא להתחרפן מכל שטות.
הייתי אוהבת להקשיב לקול שלו,זה היה מרגיע אותי,כל פעם שהוא היה מסתכל לי בעיניים עם העיניים הגדולות האלה שלו ,הייתי נמסה ,כל העולם יכל למות מבחינתי,העיקר שיהיה לי את הרגע הזה לנצח,הרגע הזה שאנחנו פשוט מאושרים.
אני לא יודעת אם איי פעם הייתי יכולה באמת לאהוב אותו,זה היה רגש מוזר.
רגש כזה שיש שם משהו אבל זה לא ברור מה בדיוק.
לא רציתי להאמין לכל המחמאות שלו ,לא יכולתי להאמין שאני באמת מה שהוא רוצה,ידעתי שאני לא הטעם שלו וידעתי שזה סיכוי קטן שזה באמת יצליח.
אבל אולי זאת הייתה הבעיה ,החוסר ביטחון שלי בטוח לא עזר.
הוא היה כותב לי מגילות על כמה שהוא מאוהב בי וכמה שאני מיוחדת ומדהימה וכו'...
אז הוא ענה לאסמס בערב ,ואמר שזה בסדר ושהמצפון שלי יכול להיות נקי. ואז הוא סיפר לי שהוא בדיוק עשה קעקוע ושלח לי תמונה שלו וברגע שראיתי שוב את העיניים האלה נמסתי מחדש.
העיניים האלה פשוט הרגו אותי מבפנים.
הם הזכירו לי מה ברח לי מבין הידיים ... כמה אושר ושלמות יש בבנאדם הזה שעכשיו כבר לא איתי.
המשכנו לדבר פה ושם על מה שהיה,והוא אמר לי שאם הייתי נותנת לו להסביר זה לא היה ניגמר.
נכון אני מודה,אני עבד לעצבים ולרגשות שלי!
אבל כל מה שרציתי זה לסיים עם זה ולהכאיב לו לפני שהוא יכאיב לי..
אז קבענו שאולי ניפגש בשבת ,שהגיע שבת בערב ושלחתי לו אסמס הוא כתב שהוא נוסע למשפחה שלו ושכנראה לא יצא שניפגש.
האמת,התבאסתי.
אבל משהו בי הרגיש שאולי עוד יש סיכוי שאני יוכל לחזור לאושר ולרגעים האלה שהיו לי איתו..
אז זהו שלא.
ביום שבת בלילה ב2 בבוקר שלחתי לו אסמס שירמוז לו קצת שאני רוצה אותו חזרה :
"אני חושבת שכל מה שאני מנסה להגיד לך זה שאתה חסר לי שכן היה, ושהכי אני מתגעגעת זה פשוט להסתכל לך בעיניים מבלי להגיד כלום ולחייך"..
בשעה 6 הוא שלח לי את זה :
"גם לי היה כיף..אבל זה לא יחזור..רשמתי לך ולא שמת לב אני משאר. אמרתי אנחנו יכולים לחזור לדבר והכל אבל יותר מזה כלום. יש לי כבר מישהי"
אין הרגשה יותר מגעילה מלקום באמצע השינה לאסמס כזה...לא הצלחתי לחזור לישון ובמשך 4 שעות פשוט שכבתי במיטה וחשבתי עליו...גם הדמעות לא ממש איחרו לבוא..זהו , זה ניגמר בשבילי.
הבנאדם שכל כך היה ה-דבר בשבילי , הנסיך שלי אם נרצה לקרוא לזה ככה..המשיך למישי אחרת..
ואני עכשיו כל כך כואבת.
כי עד שסוף סוף הגעתי למסקנה שזהו אני רוצה אותו שוב בחיים שלי ואני מתחרטת על כל רגע שהוא לא היה שם,הוא כבר לא יכול להיות שלי וזה מה שהכי כואב,הרגע הזה שאני צריכה לשחק אותה כאילו זה לא מפריע לי וכאילו שאני לא מתה מבפנים עכשיו :
"תקשיב זה בסדר לגמרי אתה לא צריך להסביר לי כלום.כל המטרה שהייתה לי זה אולי לנסות טיפה שוב כי זה די התפוצץ בגלל שטות, אבל שוב,היא הייתה , וזה בסדר אני לא פגועה או משהו וזה בסדר פשוט עוברים הלאה וזהו (:"
עוברים הלאה ?
אני רוצה להחזיר את הזמן לאחור!!!!!!
אני רוצה שהוא יחזור לחבק ולנשק אותי כמו שהוא עשה,אני רוצה שנחזור להתחיל לראות סרטים אבל שאף פעם לא ממש נסיים לראות אותם כי השפתיים שלנו פשוט נדבקות אחת לשניה. אני רוצה לחזור להתפשט מולו ושכל פעם מחדש לראות את המבט המדהים הזה שהיה לו על הפנים.
בקיצור , fuck it
אני מתגעגעת אליו. אני עדיין רוצה שיום אחד אלכס יחזור להיות איתי..להיות הנסיך שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart
