כאילו שלא הספיק זה שהלכתי לישון בוכה, כנראה שגם צריך לקום עם דמעות בעיניים ..
"היי(סליחה על השעה)
כבר הרבה זמן שאני מתלבט אם לשלוח לך מכתב, והגיע הזמן שאני אספר לך מה קורה כי עוד שניה אני מתפוצץ... אז ככה כבר יותר מחודש שאנחנו לא מדברים,ואין לי מילים לתאר איזה סבל זה בשבילי שאת לא חלק מהחיים שלי,אין מספיק געגועים בעולם לתאר עד כמה אני מתגעגע אליך:/
את לא יודעת עד כמה אני שונא את עצמי על זה שלא הערכתי ונתתי למישהי מושלמת כמוך ללכת לי ובא לי פשוט להרוג את עצמי... ועכשיו כל כך חסר לי כל היחס ההקשבה החום שתמיד היית מעניקה לי כמעט ללא תמורה, ועד כמה שאני מנסה להיות שמח בשבילך על זה שסוףסוף מצאת לעצמך מישהו חדש שבאמת ראוי לך,בא לי להרוג אותו רק ממחשבה שהוא מלטף/נוגע/מנשק אותך במקומי.
כלכך הייתי רוצה עכשיו לפצות אותך בזמן האבוד שלא הערכתי אותך, ופשוט לטייל איתך ולהראות לכולם איזה תכשיט יפה יש לי(היה לי), ללכת למקומות שאת רוצה באמת(תארוכות,מוזאונים הצגות(?)) לראות ולא רק לשטויות שלי ולשבת בבתי קפה שעות(טוב לא שעות חח) עד שימאס לך. ולהחזיר לך את כל הפינוקים שהבטחתי לך ועוד הרבה יותר רק כדי לראות אותך מאושרת ושמחה ומחייכת(החיוך שכל כך אהבתי בהתחלה!)
לסיום את מושלמת מכל הבחינות ושוב כל החבילה המתוקה הזאת שנקראת ״דניאל״ לא מגיע לי אבל מקווה שתתני לי עוד צאנס להוכיח לך את אהבתי(אין מילה אחרת שמתארת את מה שאני מרגיש אליך)...״
אז איך אני אמורה לענות לדבר כזה ?
להגיד לו שהתחלתי לבכות שקראתי את זה ?
להגיד לו שאני לא כזאת מאושרת כמו שהוא חושב ?
אני לא מסוגלת להגיד לו כלום...אפילו שהמשכתי הלאה אני תמיד יזכור את כל שאר הפעמים שבכיתי בגללו ,
את כל השנה שהקדשתי לו מהחיים שלי ושהוא בכל היזדמנות שבר לי מחדש את הלב ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Purple Heart
