כל כך כואב לי שזה המצב שאליו הגענו .
הייתה לי תחושה רעה בפנים מאז שרבנו..
אבל לא רציתי להקשיב לה..
האמת שמההתחלה , כל פעם שפתחת את הפה רק חיכיתי למשהו רע
שיבוא ויצא אבל כל פעם הייתי מופתעת מחדש שיצאו רק דברים טובים..
מה אני יגיד..
נישארתי speach-less ...
שאני יגיד את האמת?
איך שכל מילה שאמרת אתמול הייתה כמו סכין ללב שלי?
איך שהיה לי קשה להסתכל לך בעיניים? ,
כי ידעתי שברגע שאני יסתכל בהם אני יטבע בים של הדמעות שלי..
אז ניסיתי להתסכל לאופק,לריצפה, אבל שומדבר לא עזר
האוזניים שלי עדיין הקשיבו לכל מילה ומילה שלך
ועם כמה שניסיתי להתנתק ולא להקשיב , לא יכולתי שלא..
וכל חיבוק שהבאת לי מאותו רגע היה כמו ירייה למוח וללב שלי.
והחיבוק האחרון שהבאתי לך,זה מה שהרג אותי מבפנים,
באותו רגע שהבנתי שכשאני ישחרר זה יעלם ,
התחלתי לבכות, ועם כמה שלא רציתי לשחרר, לא רציתי שתראה כמה פגעת בי.
רק דבר אחד מהדהד לי בראש מאז ועד עכשיו ,
"אז כל הזמן הזה הייתי המשחק שלך ?!אם אתה אומר שאתה לא יודע מה אתה מרגיש אז סתם ניצלת אותי?!"
וכן , אני מאוד מקווה שכל זה לא נכון ..
ט'חחח תחי האירוניה , פה היכרנו , ועכשיו אני כותבת פה על מה שנהיה איתנו..
אני מנסה לשבת עם עצמי לנסות להבין מה קרה..
איך מהדביקות שלנו נהיה כל הריחוק הזה..
ואני יושבת בחושך,עם מוזיקה שיוצאת מהאוזניות שלך שהבאת לי..
ומתחילה לבכות,איך הדבר הכי מושלם שהיה לי בחיים נהרס?
ומה שהכי הורג אותי , זה שזה כנראה בגללי ..
מה לעשות , שאני אוהבת ,אני אוהבת מכל הלב, ושאני שונאת זאת השינאה הכי גדולה..
אז כן, אני רגשנית, ויש מצב שאני עושה הר מעכבר..
ויכול להיות שאחרי ההפסקה הזאת של השבוע, נחזור להיות ביחד והכל יהיה בסדר..
אבל עכשיו ?
עכשיו קשה לי.
אני מודה, נקשרתי אלייך, כמו שלא נקשרתי לאף אחד אחר בחיים!
אולי זה מה שהפך אותך למושלם בעיניי,
הייתי מסתכלת עליך ולא מוצאת שום פאק.
בשלב מסויים כבר לא חיפשתי , ידעתי שאם העיניים שלי לא רואות כלום,סימן שבאמת אין, ושהכל מושלם ,
שלמות - אתה היית משתמש במילה הזאת מלא,
"את מושלמת בשבילי" "מאמי את מושלמת"
אז איך עכשיו אני אמורה להרגיש בסדר ?!
ואני יודעת שתקרא פה, ובגלל זה אני רושמת את כל מה שיש לי על הלב,
את כל מה שאני לא יכולה להגיד לך כי פשוט כואב לי מידי!
אמרנו שעושים הפסקה , אם הייתי עם טיפה יותר אומץ לא הייתי נותנת לך בכלל להציע את זה
אבל אמרתי לעצמי, שאני לא יכולה להכריח אותך לכלום,
והצעתי שההפסקה הזאת תהיה לשבוע..
ובנתיים אני כמו חולה , קמה באמצע הלילה באותה שעה שבה היית שולח לי הודעה ,
מסתכלת באייפון ורואה שעכשיו אין כלום, אין מילות אהבה, אין לב בצבע אדום ,כלום,פשוט כלום
וכל היום אני נכנסת לווטס אפ ורואה שהיית מחובר, ואוי כמה שאני רוצה לשלוח לך משהו
שתדע שאני עדיין אוהבת אותך , ואולי יותר, אבל אין לי מילים .
ולפי מה שאמרנו , אני בשבוע הזה לא יצור איתך קשר, ואתה, אם תרגיש שאתה מתגעגע אתה תתקשר/תשלח הודעה..
ואין דבר שאני רוצה יותר , מזה שתתגעגע אליי.
ואני רק רוצה להגיד לך כמה שאתה חשוב לי, כמה שהתאהבתי בבנאדם הזה שבתוכך.
ואני אוהבת כל דבר ודבר, גם את כל מה שנראה בעינייך כחיסרון , בעיני זה פשוט מה שהופך אותך למיוחד יותר.
ואם זה תלוי בי , אני יעשה הכל כדי להציל את מה שיש בינינו, ואם צריך אני ישתנה,
הורג אותי איך אני,הבנאדם שהכי שונא שחונקים אותו, "הצלחתי" לחנוק אותך !
אני רק רוצה לחזור לרגע הזה שאני מתעוררת לידך,ושאתה מחבק ומנשק אותי.
הייתי נותנת את הכל כדי שזה יהיה המצב עכשיו.
