הייתי רוצה להיות צב.

הכל קורה לאט יותר, שום דבר לא ממהר.

אין לך דד ליין.

הדבר היחיד שמעניין אותך ברגע זה הוא רק הצעד הבא.

רק מה לעשות עכשיו.

אף מחשבה טורדנית לגביי מחר, מחרתיים.

רק עלה החסה הבא.

אין לך בעיה עם החוסר בשיניים, תסתדר גם בלעדיהן.

אין תחרות בין שריונים, הדוגמאות לא מעניינות אף אחד.

אתה מיוחד בזכות עצמך.

מבט עמוק בעיניים, הגורם לך לשפוך את הלב בלי שיבקש אפילו.

הייתי רוצה להיות צב.

להרגיש את האדמה בכל צעד שאעשה,

לדעת בדיוק איפה הקרקע, לא לפחד ליפול מהרגליים, לא לפחד להתעייף.

לדעת שמותר לי לעצור בכל רגע.

לראות הכל מלמטה.

לראות את מבטי ההפתעה על פניהם של האנשים כאשר הם קולטים שאני שם,

לא מתחבאת, אבל נסתרת מעיניהם של רבים.

להיות מודעת לגודל שלי, להסתובב בגאווה,
לזקוף את ראשי הירקרק.

לשמוע את השקט הזה שבתוך השריון,

גם אם רק עד שהסכנה תעבור.

לאהוב את עצמי, לכבד את החלקים המגנים עליי,

את השריונות שבניתי.

להתנתק מהכל.

מומלצים!

 תודה רבה D: