אני לא מאמינה שגם במקום שאני מרגישה בו הכי בנוח, ושאני יודעת שכולם אוהבים אותי ומקבלים אותי, יש מקומות שאני רוצה להיות בהם ולא יכולה.

אני שונאת את התחושה כשאני איפשהו רק כי אין לי משהו יותר טוב לעשות.

פשוט.. פשוט די להיות כזה. זה מעצבן ומרגיז, ולמה בכלל?

למה אתה לא יכול להיות סגור על מה שאתה חושב, ולמה אתה פועל לפי החלטות של רגע?