סתמוווווו וזהו .

סוף סוף...

סוף סוף הגיעה התקופה הזו כמה זמן חיכיתי לה!!

סוף סוף אני מאושרת

סוף סוף אני מדברת איתו (והוא מתחיל תשיחות ;-)) 

סוף סוף כבר לא שמים על מה שהילדה הזאת אומרת

סוף סוף אני לא מרגישה שונה ושמתייחסים אלי מוזר, או שונה מפעם

סוף סוף מצאתי את הדרך שלי לאושר... ומשם אוכל רק לעלות 

חחחחח שמעוווו אני מתחילה לדבר עם עצמי מרוב בעיות :D 

:" אני? "

:" מה? "

:" מה קרה? "

:" שומדבר. "

:" אז למה את עצובה? "

:" כי ככה מתחשק לי... " 

מישהו צריך לעורר אותי, מישהו צריך לומר לי כבר עכשיו אם אני חופרת לו, אם הוא שונא אותי, אם הוא עונה לי רק מתוך כבוד.. כי אם מישהו לא יגיד לי את זה עכשיו, 'חיי האהבה שלי' שרופים משהו רצח השנה...

נמאס לי לדעת את הדברים בדיעבד, כל פעם זה קורה לי. אני מתרכזת במשהו שאני חושבת שיעשה לי טוב, ואז בדיעבד אני זונחת את כל החברים שלי בגלל המשהו הזה.

נגיד, התמקדתי רק בו- ועכשיו כל הבנים של השכבה שלי שרופים מבחינתי. הם כבר לא מעניינים אותי, משעממים אותי וכל הידידים שהיו לי משם כבר אינם. רק חברות שלי... 

למה אני צריכה לוותר על הכל בגללו? רק בגלל אהבה מזופטת? 

אבל אני אוהבת אותו, וזה לא רגש שיכול להעלם ככה, בפוף! 

באמת שאני לא יודעת מה לעשות- אני עומדת להשתגע... אין שום פסול בזה שאני אוהבת אותו, הכל טוב ויפה אבל אני לא יודעת אם הוא מרגיש את אותו הדבר אלי. לא בא לי להרוס את כל מה שכאילו ו...- יש לי איתו, אבל גם לא בא לי להמשיך אם אני לא יודעת את הבסיס.

אני לא יודעת מה לעשות, להמשיך? או להפסיק כי זה עושה לי רע? אני עומדת להשתגע אני צריכה עצה אמיתית, בלי אינטרס.

לא בא לי להפגע שוב... לא בא לי להפגע..

מסקנה:צריך להפסיק להאשים אחרים. הבעיה היא רק אצלנו