סתמוווווו וזהו .

סוף סוף...

סוף סוף הגיעה התקופה הזו כמה זמן חיכיתי לה!!

סוף סוף אני מאושרת

סוף סוף אני מדברת איתו (והוא מתחיל תשיחות ;-)) 

סוף סוף כבר לא שמים על מה שהילדה הזאת אומרת

סוף סוף אני לא מרגישה שונה ושמתייחסים אלי מוזר, או שונה מפעם

סוף סוף מצאתי את הדרך שלי לאושר... ומשם אוכל רק לעלות 

וואי... אני נמצאת בתקופה מזה מגעילה עכשייייו..

 הילדה הזאת שרבתי איתה, פרסמה לכל השכבה ת'שיחה שלנו, אבל מה? הוציאה אותה טובה רצח. 

באותו היום שהיא גילתה תשיחה, כל הבנות היו סביבה בהפסקה והיא פשוט שפכה ארמונות של שקרים בפניהן.

אבל מה הקטע? שכשהן באו ושאלו אותי מה קרה אמרתי להן :" עזבו.. סתם. " 

כאילו למה היא סתם מוציאה אותי זונה רצח?? באותו יום, באה אלי 'חברההה' שלי ושאלה אותי מה קרה (למרות שהיא ידעה כל פרט ופרט) ואז התחלנו לדבר על זה... היא אמרה שהיא מבינה אותי ושגם היא הרגישה ככה רק יותר גרוע.והיא אמרה שהיא תלך, ושהיא תנסה להשלים בנינו. יום אחר כך היא התנהגה פשוט גועל נפש אליי, והתפרצה עלי רצח. אז כמובן, בשביל לא לדרוס את האגו שלי עוד יותר גם צרחתי עלייה. זה לא התפתח לריב של צעקות.. זה כל פעם היו עקיצות כאלו שהיא התחילה. היום, אני רואה בפייסבוק של הילדה הזו שרבתי איתה , שהילדה בכאילו "עזרה" לי, פרסמה לה על הקיר ישנן בנות וזה... וכאילו משפט של זונות. שתיהן הגיבו וזה והיא הגיבה שמדובר על ילדה זונה בשכבה שלנווו, ושזה כ"כ מתאים לה השיר הזה.

כאילו באמת שאני בתקופה עכשיו שאין לי מושג מה לעשות.. חלק מהבנות אומרות לי להמשיך כרגייל, ולא להתייחס לזה וחלק אומרות לי לקחת אותה לשייחה... אני לא יודעת מה לעשות כי אין לי כוח להשפיל את עצמי עוד יותר.

אני מרגישה שהתקופה הזו לא הולכת לעבור.. היא תשאר ככה. נאחס כזה עד סוף השנההה...

אני פשוט אבודה. אני לא מוצאת את עצמיייי, ועצות שלכם רק יעזרו לי כרגע

חחחחח שמעוווו אני מתחילה לדבר עם עצמי מרוב בעיות :D 

:" אני? "

:" מה? "

:" מה קרה? "

:" שומדבר. "

:" אז למה את עצובה? "

:" כי ככה מתחשק לי... " 

מישהו צריך לעורר אותי, מישהו צריך לומר לי כבר עכשיו אם אני חופרת לו, אם הוא שונא אותי, אם הוא עונה לי רק מתוך כבוד.. כי אם מישהו לא יגיד לי את זה עכשיו, 'חיי האהבה שלי' שרופים משהו רצח השנה...

נמאס לי לדעת את הדברים בדיעבד, כל פעם זה קורה לי. אני מתרכזת במשהו שאני חושבת שיעשה לי טוב, ואז בדיעבד אני זונחת את כל החברים שלי בגלל המשהו הזה.

נגיד, התמקדתי רק בו- ועכשיו כל הבנים של השכבה שלי שרופים מבחינתי. הם כבר לא מעניינים אותי, משעממים אותי וכל הידידים שהיו לי משם כבר אינם. רק חברות שלי... 

למה אני צריכה לוותר על הכל בגללו? רק בגלל אהבה מזופטת? 

אבל אני אוהבת אותו, וזה לא רגש שיכול להעלם ככה, בפוף! 

באמת שאני לא יודעת מה לעשות- אני עומדת להשתגע... אין שום פסול בזה שאני אוהבת אותו, הכל טוב ויפה אבל אני לא יודעת אם הוא מרגיש את אותו הדבר אלי. לא בא לי להרוס את כל מה שכאילו ו...- יש לי איתו, אבל גם לא בא לי להמשיך אם אני לא יודעת את הבסיס.

אני לא יודעת מה לעשות, להמשיך? או להפסיק כי זה עושה לי רע? אני עומדת להשתגע אני צריכה עצה אמיתית, בלי אינטרס.

לא בא לי להפגע שוב... לא בא לי להפגע..