טוב, אז מעכשיו אני החלטתי שאני רושמת את מה שקשור לישרא בהתחלה
ואת כל מה שקשור אליי בלשון "יומני היקר"
אני חושבת שזה יותר אווירה של בלוג יומן, וזה מה שאני רוצה להעביר לכם, הקוראים שלי.

אז בשביל מי שלא קורא רשימות, פתחתי תחרות עיצובים: עיצוב של עיצוב.
אני ממש רוצה שתירשמו אני כל כך השקעתי בעיצוב של האתר!
חברה שלי אמרה לי שכדי לפתוח תחרות עיצובים כדאי לפתוח קודם בלוג עיצובים.
אבל זה די טרטור, לא?.. אני לא יודעת. האמת, שכבר היה לי.

טוב, אז המבצע בפוסט שעבר עבר.
והזוכה - תופים תופים -
פטל עיצובים!
כל הכבוד, אוריאן!!!

יומני היקר,
אני שוב חולה. כן כן, חולה.
בהתחלה היו יומיים שרק לפני ארוחת הערב כאבה לי הבטן נורא.
יום אחרי זה קמתי עם כאב גרון, בטן וראש.
אחר כך נהיה לי רק כאב גרון חזק מאוד. וכאן אני היום.
האמת, שכל שבוע ממש רציתי להיות חולה. ודווקא ביום בו לא רציתי כי היה משו בבצפר,
קמתי עם כאב גרון, בטן וראש.
בעסה! אתה לא חושב, יומני?
בעצם, אתה אף פעם לא חולה.
אתה מת. לא נושם, לא אוכל ולא שותה. אולי פעם חיית. כעת אתה מת.
אני דוקרת אותך בעפרוני כל עת שאני כותבת. אבל הרי, אתה לא מרגיש כאב.
נסחפתי. זה כיף לכתוב שירה.
אמא שלי אומרת שאני יצירתית וככה אני מבטאת את ההרגשה שלי. כנראה שזה נכון.
אני באמת מאוד חולה.
אתמול הלכתי לסרט. קוראים לו "פינה" זה היה סרט מ-ו-ש-ל-ם-!
סרט על ריקודים. אני אוהבת ריקודים, יומן.
הייתי עכשיו קמה ופוצחת בריקוד.
אבל אני חולה. הגוף שלי לא יאפשר לי זאת.
לא כיף להיות חולה, הא, יומן?
אוי, שכחתי, אתה אף פעם לא חולה.
