אוף תמיד איכשהו כועסים עליי. אני נדפקת.
למה כשאחותי באה אליי בקול של תינוקות חתולה מיוחמת "אפשר בבקשה את החולצה שלך?..." ואני מנסה להסביר לה שאין לי חש לתת לה את החולצה כשהיא מדברת ככה, והיא ממשיכה לבקש את אותה חולצה כל פעם כשהיא יוצאת מהבית (אני מאוד אוהבת אתהחולצה הזאת,למה תמיד את בונה עליה?)
כשאני רוצה לתת לה את החולצה, היא הולכת בוכה, בוכה שלוש שעות בשירותים, כשאני מחכה שהיא תצא כדי לתת לה את החולצה שהיא כל כך רוצה, אמא תמיד כועסת עליי? למה תמיד עליי כועסים?אולי שיכעסו עליה קצת על זה שהיא מבקשת ממני כמו נזקקת את אותה חולצה כל פעם? או את הנעליים שאין לי?
ועוד אמא אומרת שאני מתנהגתכמו ילדה בכיתה ב'.כן אמא? מי לא מדבר עם מי עכשיו? את לא מדברת איתי. כמוילדה בכיתה ג'. ובכלל לא היית קשורה לזה, זה ביני לבין אחותי. את לא קשורה.
בסדר, תמצאי לך עוד סיבה לא לדבר איתי. תהרסי את ערב חג שני. אני לא יושבת לידך. א מדברת איתך.
ועוד הכי גרוע? אני מביאה לאחותי הת החולצה המסכנה שהיא סוגדת לה, והיא לא רוצה ללבוש אותה!
היא מתחננת שעה, גורמת לאמא לכעוס עליי ולא לדבר איתי, ואז כשהיא מקבלת את מה שהיא רצתה היא עוד לארוצה? באמת שלא ממתפלא כשהיא לא מקבלת אחר כך. שופ דבר. נותנים לך והיא לא רוצה? ועוד בגלל זה כועסים עליי. איכס עליה.
באמת שהיא תינוקת, בוכה מכל דבר שזז. היא בת 13. תינוקת.
הלוואי שאני צודקת. אני צודקת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
CLATO