לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים לדובי קוטב


Avatarכינוי: 

בת: 26

Skype:  dana.eckstein 




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2012

אל תנסו להיות ברבי. אתן מושלמות ככה.


לפני יומיים, המורה שלי נכנסה לכיתה, וכתבה על הלוח מילה אחת: דוגמניות. ואז, היא אמרה לנו להגיד מילים שמתקשרות לנו למילה הזו. כמה מהמילים שעלו היו אנורקסיה, בולמיה, הפרעות אכילה, גוף יפה, קולבים, רזון, לא מתחת ל-1.75, BMI, 90-60-90
והיו עוד. כל כך הרבה מילים, טובות ורעות.
ואז המורה דיברה איתנו על החוק שיצא, שאסור להעסיק דוגמניות עם BMI מתחת ל-17. היא אמרה שזה יעזור בהפחתת בעיות האכילה בקרב בנות נוער בישראל. זה נכון, אבל חשבתי על משהו אחר.
זה לא מספיק. קראתי פעם על בולמיה, שחלק מהלוקות בה מרגישות שאין להן שליטה על החיים שלהן, אז הן מקיאות כדי שלפחות תהיה להן שליטה על האכילה שלהן. אז לא משנה כמה שמנות יהיו הדוגמניות, זה לא יעזור.
לא פגשתי אף אחד עם הפרעות אכילה כאלה, לא עם אנה ולא עם מיה. אבל כל פעם שאני קוראת על מישהי כזו, למשל בבלוגי אנורקסיה, אני פשוט רוצה לחבק אותה חזק, ולהגיד לה: את יפה. את בסדר. את מושלמת. את יכולה לשלוט בכל מה שתרצי, את לא צריכה לפגוע בעצמך. רק בבקשה, תפסיקי.

כל הזמן קוראים לי אנורקסית. כי כן, אני רזה מידי, ועם הגובה שלי אני נראית רזה אפילו יותר. כשידיד שלי שאל שני ילדים בכיתה כמה הם חושבים שאני שוקלת, אחת ענתה 35. השני ענה 25. בחייכם, אני לא כ"כ רזה. ואני מנסה להעלות במשקל, אני אפילו לא מנסה לאכול דברים דלי קלוריות כמו אחותי. ולמשל, כשאני רוצה לקנות בגדים, הכל או קצר עליי (גובה) או רחב עליי (משקל). אנשים מנסים להכריח אותי לאכול, ואני מרגישה לא בנוח להסתובב עם מכנסיים קצרים. לפחות אני לא במצב של רזון מסוכן. ושוב, כל פעם שאני קוראת על מישהי כזו, אני רוצה לתפוס אותה בכתפיים, להסתכל לה בעיניים, ולומר לה: די. תפסיקי. לא תהיה דרך חזרה.

ויודעים משהו? לא רק הדוגמניות הרזות הן השפעה חיצונית. אני אתן לכם דוגמאות שהושרשו אצלינו מילדות.
ראיתם לאחרונה את נסיכות דיסני? אני יכולה להעמיד אותן ליד שעון חול, ואף אחד לא יבחין בהבדל.
ראיתם את ברבי? לבובה הזו אין מותניים!!! כשהייתי קטנה ושיחקתי בברביות, התלוננתי שהירכיים שלהן רחבים מידי ביחס למותניים.
ואתם מכירים את השיר:
"אדון חרדון פחד מאוד מגברת חרדונה.
כי הוא היה כזה רזה והיא כזו שמנה."
?
הוא ברח ממנה, כי היא שמנה. וואו, כן, זה שיעור חשוב לילדות. חמודה, אם את תהיי שמנה, הבעל של ייפחד וייברח ממך!
הדוגמניות זה רק חלק מההשפעה.
זה עוזר, נכון.
אבל לא מספיק. 
נכתב על ידי , 19/5/2012 10:08  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDefectio אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Defectio ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)