חברה שלי , היא הרזתה המון בחצי שנה האחרונה אני מפרגנת לה הכי שבעולם שלא תבינו לא נכון .. אבלאבל .. יש את הקנאה המזערית שכ"כ באלי לדפוק לעצמי כאפה בגללה .. שהיא הייתה כזאת החלטית שזהו ' אני בדיאטה ' .. ולי זה לוקח המון זמן לשכנע את עצמי שאני בפאקינג דיאטה ולהפסיק לפזול לנוטלה שאמא קנתה-_- עזרתי לה המון ... כשהיא ירדה קילו ואמרה לי, אמרתי לה ' יפה כל הכבוד ' כשהיא עלתה אמרתי לה ' לא נורא זה נורמלי , אני יצא איתך להליכה ותורידי אתזה ' היא התחילה לקנות ג'ינסים והכל .. מה שהכי מכעיס אותי , שחושבים שבגלל שהיא רזה יותר , אולי היא גם אחלה חברה ויותר מתחילים את השיחה איתה ואז קולטים שאני שם והשיחה זורמת אליי.. אומרים לה ' פשש .. רזית ' ועליי מסתכלים , ומחזירים את המבט אליה . אפילו אמא שלי , א מ א שלי אומרת לי ' פשש .. היא ממש רזתה .. אולי תעשי כמוה ? מה היא עשתה ? ' אני הכי מפרגנת .. באמת !! כשהיא החליטה ' לא לא היום אני לא נוגעת בכלום , אל תראו לי אוכל ! ' נזפתי בה שזה ממש מטומטם ושזה יעשה לה רע ואחרי זה היא תאכל מלא וזה ישבש לה הכל והיא אמרה ' טוב נכון .. ' אני רוצה להיות החלטית כמוה , להרזות כמוה , אבל להשאר אני .
אין לי מושג מה הפואנטה של הפוסט הזה , הייתי צריכה לפרוק .. אבל .. אחלה חברה אני , לא ?