קודם כל היי.

אז ככה. אני בבסיס והחלטתי לכתוב לכם פוסט מהנייד כדי לענות לכל התגובות המעורבות שקיבלתי לפוסט הקודם.

לגבי העצירות של הסיפורים -

אני יודעת שאתן מאוכזבות ושזה מבאס כל פעם להתחיל לקרוא את הסיפורים מחדש ואז פתאום אין המשך. מניסיון זה מבאס, זה מרגיז, אבל אני לעולם, מעולם לא הוצאתי את התסכול שלי על הכותב. אני מכבדת החלטות שכאלה, כי אני יודעת כמה קשה זה לכתוב סיפורים שלמים ולסיים אותם. הצלחתי רק 10 פעמים לעשות את זה.

אני מבינה שזה מתסכל, אבל אתן צריכות להסתכל גם מהצד שלי. אני מנסה לכתוב, להתגבר על מחסום הכתיבה שלי, והבלוג שלי הוא המקום לפורקן ולמאמץ שאני צריכה. פתחתי את הבלוג בשביל שיהיה לי מקום מפלט כשהזמנים היו קשים. שאוכל לכתוב ואדע שאנשים מגיבים לי ותומכים בי. לא כולם חייבים לאהוב את הכתיבה שלי, את הרעיונות, ואתם יודעים מה? אף אחד לא צריך לאהוב את זה. אני צריכה לאהוב. ואם אני לא אוהבת מספיק או בכלל, אז אני מעדיפה לעצור ולא להמשיך.

אז שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מאשימה אתכם על התסכול והעצבים. אבל לאיים ולהגיד שתפסיקו לקרוא או להגיע בגישה פוגעת? בזה אני פחות מאמינה. מצטערת אם פגעתי, אבל בזמן שאני לא עשיתי זאת בכוונה, אתם כן. ועל זה חבל לי.

לכל התמיכה - תודה רבה. אני ממש מעריכה את זה, ואם זאת בעתיד באמת שהייתי מעדיפה אם לא תגיבו כמו שהגבתם לתגובות הפחות תומכות. אבל שוב תודה, מחמם את הלב לדעת שיש כאלה שעדיין מאמינים בי :)

אוהבת המון את כולכם, גם את אלו שהתייאשו ממני ועצבנים עלי,

אלכס 3>