אני ילדה.
אני נערה.
יש לי הערכה עצמית גבוהה מדי מסיבות מוצדקות לחלוטין.
המודעות העצמית שלי מושלמת. יש יותר מדי אנשים יותר טובים ממני.
אני מפחידה אנשים, לפעמים.
אני פחדנית ותלותית.
אולי המוח שלי לא תקין מבחינה פסיכיאטרית.
אני משתמשת בתירוצים עלובים כדי להסוות עצלנות.
לא משנה מה אעשה, הכל יסתדר בסופו של דבר, כי זאת אני.
אנשים שאכפת להם ממני יתקנו את הנזק שגרמתי.
אני יכולה להיות מאושרת. למעשה אני מאושרת די הרבה.
גם אם הייתי מעל הממוצע פעם, הרסתי את זה מזמן.
אין לי חרטות, אין לי רגשות אשם.
אני מצטערת.
כולם אוהבים אותי. תמיד.
אני פוגעת באנשים שחשובים לי.
אני קצת חלשה אבל זה לגמרי בסדר.
אני לא רוצה לעשות משהו עם עצמי.
אני זדונית. רעה. לא תמימה בכלל.
אני מאמינה לאנשים וסומכת עליהם יותר מדי.
אני.
אני...
הייתי יכולה להמשיך.