עלול להיות לא ידידותי כל-כך לילדים. לא אחראית על זה.
רגע אחד של סחרחורת, והיא נמצאת על המרצפות בחדרה.
הוא מתיישב עליה בחיוך ניצחון, תופס את ידיה ומצמיד אותן לרצפה.
היא מתפתלת תחתיו, מאמציה הכושלים להשתחרר גורמים לו לצחוק.
הוא מתקופף לנשק אותה. היא מסיטה את ראשה מספר פעמים, אבל שפתיו נלחצות כנגד שלה בכוח.
משקל גופו מתחיל להכביד עליה. נשימתה נעשת איטית וקטועה.
הוא מצמיד את ידיה זו לזו ומשאיר רק יד אחת להחזיק אותן. זה מספיק.
עם ידו הפנויה הוא מרים את חולצתה וחושף את שדיה.
מגע הרצפה הקרה מעביר בה צמרמורת.
לשונו מטיילת סביב פטמתה. היא משתדלת לא להגיב, ושוב, נכשלת.
נשיכה פתאומית מוציאה ממנה יללת כאב יחידה.
יד אוחזת בצווארה בחוזקה. כעת החמצן שנכנס לראותיה כבר לא מספיק כדי להשאיר את ראייתה צלולה.
היא צוחקת.
הוא משחרר את ידיה, יודע שהיא כבר תשושה מכדי להתנגד.
"כלבה", הוא מצהיר בחיוך וסוטר לה. "את הרי יודעת שאני אוהב אותך."
זאת לא פנטזיה. גם לא סיפור אונס מזעזע. זה בכלל לא סיפור. זה לא באמת זיכרון.
זה פשוט מה שקורה לפעמים.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
