היום בבוקר, כש-יצאתי- [GASP!] עם ידיד וידידה, והתעללתי בהם עם סיפורים סוטים ומעוותים ואמיתיים להפליא, בזמן ששניהם לא קטינים ובתולים לחלוטין, הוא שאל אותי עם כמה אנשים הייתי.
התחלתי לספור.
הגעתי ל-10.
הייתי בטוחה שטעיתי בספירה, אולי שכחתי משהו, אבל לא הצלחתי להבין מה.
כעבור כמה שעות, בפתאומיות גמורה, נזכרתי שבאמת שכחתי מישהו.
11.
ומיוני של שנה שעברה עד אוקטובר של שנה שעברה זה היה רק 1.
10 תוך 12 חודשים. [רק אם סופרים חדירה.]
צחקתי עם הידידה כשהיא ציינה שזה הספק מרשים.
תהיתי, למה בעצם...?
עם חצי מהם לא נהנתי. אפילו לא קצת. הייתי אדישה, משועממת... אפשר היה לחשוב שאני עושה מבחן במתמטיקה עם זין בתוכי.
התווכחתי עם הידידה בנושא חוקי בעילת הקטינה. אני מכירה אותם יותר טוב.
הצקתי לידיד. "תזיין את ענבלללל". אין לי מושג מי זאת ענבל.
הבעיה היא, שכשהוא תמים כל כך, זה מוציא ממני את הצד הסדיסטי במלואו.
אני פשוט חושבת כמה מתוק יכול להיות להרוס את כל התמימות והבתולות שלו בידיים חשופות.
ניהלתי איתו שיחה של כמה דקות על זה שקמרון [האוס] כוסית.
הוא היה די מופתע מזה.
"זאת לא אשמתי שאני מתאהבת בנקבות שאין לי סיכוי איתן!"
ממ, שתי אלה... במיוחד היא.
אותה אני רוצה מגיל 12.
אנשים מייחסים יותר מדי חשיבות לסקס.
אבל שוב - יש משהו מעבר?
אני חרא דוגמא, כי דפקו אותי חזק הרבה יותר מדי מוקדם, אבל בכל זאת...
בערך ביומיים האחרונים אני רוצה את זה יותר מדי.
רק יותר ויותר ויותר...
מעניין, שלא משנה מה אני רוצה, יש רק אחד שאני רוצה את זה איתו.
אני סתם מתמרמרת כי אין לי שום דבר יותר טוב לעשות...
"אתה נפלא... אני רוצה לבכות."
-"אני לא נפלא. ואל תבכי".
לא בוכה.
אוי נו, אני בדיוק אותו הדבר בין אם הכוס שלי רטוב או לא.
אני עדיין חלשה, אני עדיין מפוחדת, אני עדיין פגועה וכועסת לסירוגין.
הראשון שלי לא מפסיק לשלוח לי הודעות, לכתוב שהוא אוהב אותי, לכתוב שהוא מדמיין אותי כשהוא מחבק את חברה שלו.
הוא יודע שלא אהיה שלו.
כל סמס ממנו הורג אותי.
בעיה ישנה שנעשת נורא בולטת:
חרטה.
סיבה:
לא הזדיינתי עם דניבוי.
סיבה 2:
איימו עלי ואסרו עלי לעשות את זה.
מפגרת.
אישה נכנסת לאוטובוס. היא משתעלת. אני מדמיינת את הריאות שלה, ואת הסאונדטרק. מרתון ארוך מדי של האוס זה מסוכן.
באוטובוס חזרה, ישבתי מול מישהי יפה.
בזמן שהסתכלתי עליה וסרקתי את הגוף שלה, שמתי לב שעל הירך שלה יש צלקת.
הורדתי את משקפי השמש, התרכזתי.
פסים ישרים, כמעט מסודרים...
הסתכלתי על הרגל השניה.
מתחת לברך היו צלקות עגולות, קטנות... כוויות מסיגריות?
כבר הזכרתי שהיא הייתה ממש, ממש יפה?
המפף.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
