ולא,לא הקדוש ברוך הוא ז"ל.
הקבוצה בפייסבוק. בטוח רוב האנשים כאן קראו עליה, עשו כבר 4-5 כתבות עליה באתרים שונים.
זה נורא ממכר, 'תם יודעים.
ההומור מקסים לגמרי, האנשים בעלי ידע מדעי שחידש לי לא מעט.
והתאיסטים, כמובן.
הם חלק מקסים ובלתי נפרד מכל העניין.
אני לא אכליל ואכתוב שכל התאיסטים המגיבים בקבוצה הם ערסים ופרחות ובעלי אייסיקיו חד ספרתי. לא ולא.
יש גם את הפאנטים שמוכנים לתת מליון קישורים ל"הוכחות מדעיות חד משמעיות לקיומו של ה' האחד והיחיד", וגם את האנשים שסתם מתחננים שהקבוצה הפוגענית והמזלזלת תסגר. פעם בכמה זמן מגיע גם מישהו שאפשר לנהל איתו דיון, אבל זה לא משעשע מספיק.
אז, אלוהים.
אני תומכת לחלוטין בנקודת מבטו של שמידט [תקראו, הפוסט נפלא] בעניין.
אין לי שום כוונה להכריז בצורה מפורשת שאין בורא מאחורי הכל. ולהיות עכברי מעבדה של חייזרים דווקא נראה לי ממש מגניב.
ונכון שאני נוטה יותר לאטאיזם, כי בכל זאת, מישהו עם סבלנות לעשות את כל זה? חה. אין אף אחד משועמם מספיק בשביל לברוא יקום.
[אה, ד"א, אל האבולוציה-מפץ גדול-וכו' אני לא מתייחסת. תומכת בעניין. נחשים מדברים זה...]
אבל מה שכן, הדת עצמה תמיד הייתה ותהיי בעיניי מגוכחת.
אפילו אם אללה/אלוהים/[איך קוראים בעברית לאל של הנוצרים?]/אלים יווניים או הודיים או אלוהים יודע מה [גיחי.] קיימים, למה שמישהו במאה ה-21 יקשיב להם וישמח להיות עבדם מהנאמן?
זה די... חיים מלאים בפחד שאם המרפק שלך או קודקוד ראשך יחשפו לאור השמש תסכל בעינויי נצח בגיהינום.
מה הטעם?
אני אומנם לא מתה על בייקון, ואחרי שראיתי קלמרי חי לא הצלחתי להרדם, אבל להמנע מלאכול אותם? למה?
ולצום ביום כיפור, כמובן... אז נגידדדד שאלוהים יכעס עליך שלא צמת. מה אז? יותר הגיוני לצום כדי שאמא לא תרצח אותך על הברזה מבצפר או משהו.
ופשוט... כל כך הרבה.... מנהגים ומצוות... [סליחה על חוסר ההתייחסות לשאר, לא בקיעה מספיק, לא מתכננת להיות בקיעה בזה כי BITCH PLEASE]
למה להתעסק בזה בכלל?
אוקיי, אז סיפור הבריאה נכון, בלה בלה, בגלל שאני כופרת ה' יעניש אותי בייסורי נצח בגיהינום.
קיי.
אשמתו שיש לו תסביך אלוהות [גיחי.] ובעיות קשות של סדיזם, אז הוא מצפה מכולם לעשות דברים מגוכחים בלי שום סיבה נראת לעין או הוכחה שזה הדבר הנכון לעשות. זה בכלל לא משנה אם אלוהים קיים או לא - אין לנו את היכולת, בינתיים, לא להפריך לגמרי ולא להוכיח את קיומו.
זה לא הופך את העובדה שלהפוך ספר לקדוש ולפעול לפי הלכות ישנות מדי זה מטומטם.
אז טובבב, יש צדדים יפים בדת וכנסיות זה די מגניב עם כל הזכוכיות הצבעוניות האלה, אבל למה לטרוח? בימינו יש דרכים הרבה יותר פשוטות להעביר את הנקודה.
וכל הדתיות פה באמת נורא מעצבנת.
'תם יודעים, הדברים הרגילים.
תחבורה בשבת, חתונה אזרחית, בלה בלה בלה בלה...
אם שבת זה 'יום מנוחה', למה צריך לעבוד בו כל כך הרבה כדי לנוח? לנוח=לא לדאוג.
איך בדיוק לא לתלוש נייר טואלט ולא להדליק אור ולהזהר לא לגעת בפלאפון נקרא לא לדאוג?
זה די מתסכל.
עם כל חוסר הפטריוטיות שלי [אני יכולה אפילו לבחור לא לעשות שירות לאומי מעבר לעובדה שלא אתקרב לצה"ל ולא אתחרט על זה], כן יש בי חיבה מסוימת כלפי הארץ הזאת.
נו, שואה וקטנטנות וזה שחצי עולם מנסה להשמיד אותה וכאלה. זה די חמוד.
אבל זה נורא לא חמוד שיש בגרות חובה בתנ"ך.
זה בכלל בכלל לא חמוד שיש בגרות חובה בתנ"ך.
זה אחד הדברים הכי פחות חמודים ביקום שיש בגרות חובה בתנ"ך.
אני לא נגעתי בתנ"ך המון, המון זמן, ואני באמת לא מבינה איך אשרוד את זה.
במיוחד כשהמורה בעל כיפה.
זה לא נראה לי כיף.
אז, יהוה.
בזמן חרישות ליל-ליליות [יומיומיות רק בלילה?] על הדברים הכתובים שם,
מעבר לשעשוע העמוק כי באמת, יהוה 3>,
אני גם התחלתי לפחד ובאמת לדאוג לגבי האנשים שחיים כאן.
בין איחולי שב"ץ בלב, שריפה באש הגיהינום, סרטן, תאונות דרכים וכל השאר לכופרים שהקלידו ארבע אותיות וסרבו ללכת לפי הדת, עדיין יש יותר מדי אנשים שמאמינים בלב שלם שזה הדבר הנכון.
יש יותר מדי אנשים מטומטים שמזמינים את חברי הקבוצה לדו-קרב בשם הצדק.
ופשוט...
היו שם קטעים מעציבים מדי, אטומים מדי, מזעזעים מדי.
אתם לא חייבים לא להאמין, אבל לפחות תכבדווווו.
באמת.
די.
תלחצו על האיקס הלבן על הרקע האדום בצד, לכו תתפללו ותשכחו מכל העניין.
אל תראו את "חוכמתכם" לציבור. הוא לא מעוניין בה.
ואני הייתי יכולה להמשיך לכתוב, אבל זה מדכא מדי, ואני מצוננת ומתה ומאחרת בחמישים דקות לשיעור שאאחר אליו בעוד שעה ואז אלך, אז פשוט אחזור להתעלם מזה ולהעמיד פנים שהחלק הזה בעולם נכחד.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
