ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

"שלום, קיבלתי את הסמס שלך ביום ראשון **תוכן הסמס: ד"א, למקרה שזה לא היה ברור, לא אבוא היום. ולא בשום יום אחר."**, ואני מבינה שאת לא רוצה להפגש איתי."

-"...כן..."

"אז למה שלא נפגש כדי לדבר על זה?"

-"לא."

*מנתקת*

סמס:

"זה לא נעים לקבל טריקה בפנים.
בואי תחשבי עד שבוא הבא איך תוכלי לפגוש אותי כדי שנוכל לחשוב יחד איך תוכלי להמשיך להיות חלק מהמקום."

ובכן, מוסד לימודי יקר.

אתם מתיימרים להיות - כביכול - הדרך הכי טובה לקבלת בגרות, בלי כל העניין של בית ספר.

אתם מתיימרים לספק את צרכי התלמידים ולהתחשב בהם.

אבל היי, מה קורה במצב בו אני צריכה שלא יכריחו אותי להפגש עם הפסיכולוגית שלכם פעם בשבוע?

ניסיתי. השתדלתי. אפילו הייתי נחמדה.

אבל היא מעצבנת אותי, מציקה, האופי שלה בלתי נסבל בעיניי, והיא התגלמות הפסיכולוגיה הרדודה.

אז אם התנאי שלי ללימודים שם זה לבזבז את הזמן שלי על ישיבה בחדר איתה בהייה בנמלים וכעס - ביי ביי מוסד לימודי.