ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

בלי שתהיה לי בחילה אח"כ.

וישנתי מ-22:00 עד 6. ובזמן שישנתי, שמתי לב שחזרו להיות לי חלומות אקראיים. הם נעלמו לכמה זמן.

והייתי ממש בסדר. ממש, ממש בסדר, באמת.

ואז ישבתי במכונית. הורים. הפלאפון מלא בתמונות חדשות של יצורים חיים מעופפים ודובי נמלים.

וחשבתי.
"רגע, מה? אני. כן. אני. אמ... מי?"

ולא הרגשתי כלום.

הייתי רחוקה מעצמי, רחוקה מדי. 

אז הייתי כביכול ממש ממש בסדר.

ובעצם הייתי ממש ממש לא. 

רמת התפקוד הזאת, מסתבר, דרשה כיבוי כללי של כל מערכות החשיבה והרגש.

ועכשיו... מממ... עכשיו אני מחכה. 

נ.ב.

10,011.

מה שאומר שלפחות 1,000 אנשים שונים נתקלו בבלוג הזה ואולי קראו משפט או שניים.

ואפילו אם רק 400, זה... הרבה מאוד אנשים שנכנסו למוחי למעט זמן.