ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

יש למכונית הזאת נטיה לחנות בחניה הזאת הרבה מאוד. 

מעניין אם זו חניה שמורה לאחד העובדים. או חניה לא שמורה לאחד העובדים. 

שמתי לב אליה עוד בפעם הראשונה בה הורדתי קרטונים ריקים. 

היא באותו הצבע כמו. 

הייתי כל-כך הרבה יותר טובה. 

היה לי כל-כך הרבה יותר טוב. 

החודשים בהם הייתי מאושרת חסרים מציר הזמן שלי, משום-מה.

רק לפעמים. 

להרוג אנשים זה לא נעים, אל תעשו את זה. 

בשטרות קטנים, לא מסומנים... חייכתי.  

אבל ארבעת אלפים זה הרבה יותר ממליון. 

לרגע זה כאב מאוד. מעטפות. 

יש לי אופי נוראי. 

נ.ב.

מישהו הגיע לבלוג הזה אחרי שחיפש "קטן ודק". אני תוהה מה קטן ודק.