הוא כמעט מושלם להשאיר אותו פה כמו שהוא, רק שיש עוד סוגיה חשובה.
האם אכפת לי? כל עוד זה איך שזה. אם זה ישתנה לכיוון הנחשק. האם, באמת, אכפת לי או שאני חסרת ___ מספיק בשביל להשאיר הכל כמו שזה כל זמן שאפשר.
אלוהים אדירים, קלטתי הרגע שהשיר הזה קיים פחות זמן מהבלוג.
מה עשית בגיל 11? עברתי ככה בסוף מ-4 עד 22. קיבלתי תשובות לא מאוד מספקות את יצר המלודרמה.
עם אנשים חדשים אני נוטה לשקוע בנוסטליה חמורה שכוללת את כל הדברים בעולם, ולעזאזל, היו הרבההההההההההההההההההההההההההההההה מהם.
"מה, הוא בא לאסוף אותך -שוב-?"
השפרצתי עליו מים, ואז העברתי לילד הרצאה אודות הסקת מסקנות.
בשישי הסתכלתי על זכר והוא היה מאוד מאוד יפה. הרגשתי שמחה זעירה כשהבנתי שהוא שלי ל-45 דק' כפול 5. לא נחנקתי כשאני רושמת את המספר שלו (אפילו שהייתי יכולה לקבל אותם רק מהצצה קטנה על דף, ביחד עם השם המלא והמייל), מבטיחה לשלוח לו מידע שהוא ביקש, מהרהרת האם הכל ברור.
הוא הציע לי טרמפ.
נראה שלא הכל היה ברור?
"והוא ראה אותי והציע לי טרמפ. אין אנשים שמציעים טרמפים בלי לרצות"
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
