לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות


You're curious and smart and bored, and all you see is the choice between working hard and slacking off


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728




הוסף מסר

2/2015

לקח לי רק חודש ושבוע!


21/12

סנטימנט. בעיקר סנטימנט, כמעט הכל.

 

שתיים או שלוש מדרגות למטה במסדרון בית הספר שיצרו חלל קטן ומוגדר. היא. חברה-של-היא. 

ריקוד, לשיר שבוקע מפלאפון. לבת-מצווה-של-חברה-של-היא. 

 

ואם כבר ריקוד, ישן בהרבה. היה האהוב עלי, כנראה. 

 

אני כמעט מוכנה להתערב שהוא מנסה להמנע משיר זה בכל מחיר כי הוא עושה לו חשק לבכות, כי הוא חושב עלי. 

 

It just makes me so fucking cheerful. 

 

 

28/2

מהדברים שאני פשוט אוהבת

 

מהדברים שאני פשוט אוהבת 2

 

מהדברים שאני פשוט אוהבת 3
https://www.youtube.com/watch?v=IJVS_noMDO0&list=PL2F4719C23CD43732

כלהפאקינגסאונדטרק. 

 

 

 

באמת לקח לי רק חודש ושבוע+עוד הרבה מאוד שבועות..........

נכתב על ידי underage , 28/2/2015 00:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



4.2 גוונים של לבן


מהר מדי זה הפך לשגרה. 
הייתי יוצאת משערי בית הספר ברבע לארבע,
ונעלמת מעבר לפינה לתוך מונית שחיכתה לי. 
הנסיעה לקחה בדרך כלל עשרים ושלוש דקות. 
אז הייתי נכנסת לתוך הבניין הנוצץ מדי, ועולה לקומה האחרונה. 
החולצה שלי הייתה נקרעת ממני אחרי הפסיעה הראשונה לתוך הדירה, כפתוריה ניתקים ממקומם ומתפזרים, ונזרקת על הכסא שעמד משמאל לדלת. לרוב היא נפלה ממנו. לפעמים נשארה שם. 
אחרי שישה-שבעה צעדים והרמה מהירה, אני הייתי ישובה על אי השיש במטבח, והחצאית שלי הייתה יורדת ממני אל הרצפה למרגלותיו.

 

וכשהייתי מתכרבלת בעירום מתחת לשמיכה, מסתכלת על ההשתקפות שלי במראה, מצפה שהיא תצא ותנזף בי,  הוא היה קם ויוצא מהחדר. הייתי מחילה לספור שניות.
מעולם לא עברה יותר מדקה עד שהיה חוזר, החולצה שלי תלויה על ידו שחפנה כפתורים. 
הוא היה פותח את השידה בצד המיטה שלו, ומוציא משם גליל חוט לבן ומחט. הוא היה מתיישב על קצה המיטה, ומתחיל לתפור את הכפתורים למקומם.

הייתי מפנה את גבי אל השתקפותי, ועוברת להסתכל עליו. 


 

 רק רעיון. שבריר רעיון, אפילו. ואני לא מאוד יכולה לכתוב עכשיו. 

 



מדדתי ג'ינס בזמן שאמא פטפטה עם המוכרים. 

באיזה כתה היא, שאל הגבר. 

היא בת 20, ענתה אמא, מעגלת כמה חודשים. 

היא נראת ילדה, הצהיר הגבר. 

רואים עליה שהיא ילדה טובה, התערבה המוכרת. 

'הילדה הטובה הזאת...', חשבתי לעצמי בחיוך. 

נכתב על ידי underage , 2/2/2015 13:20  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של underage ב-18/2/2015 22:26
 





Avatarכינוי:  underage




23,283
הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לunderage אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על underage ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)