ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

אני מתחילה חצי-להתעורר משינה מסיבות לא ברורות בזמנים אקראיים. 

אז המוח שלי ער מספיק כדי לראות את החדר, וישן מספיק בשביל לראות בו דברים שבבירור לא קיימים. 

כמו דבורה אחת. ממש מתחת לאף שלי. עפה והכל. 

וילדה בלונדינית שעמדה בחדר, ואז חשבתי והיא נעלמה.

אח"כ אני חוזרת לישון. 

קצת freaked me out. קצת. לא הכי נוח. גם לא מאוד נעים לראות דבורה שלושים ס"מ ממך, קיימת או לא. 

זמן. 

זר סגול עצום. ריח נפלא. 

טולופ. בלי החלק של לקפוץ. 

כסף, שעדיין זין. 

כשאני מבקשת ליום ההולדת חליפה ביולוגית. לא האלה מהאוס, האלה ששוקלות שליש ממני. 

נעליים שקשה מדי למצוא, שכנראה בסוף אקנה בפבלוסקי. 

ציפורניים. בפעם הראשונה בחיי, כולן בנויות. לשבור אותן כל יומיים היה פשוט בלתי נסבל. 

אייליינר. דווקא פחות זוועה.

עם כל זה שלא,

חודשיים כאלה נשמעים מפתה להחריד.