אני מרגישה מוזר.
אני צריכה לעשות משהו עם עצמי.
יש לי מן הרגשת חניקות, יאוש לפעמים, מועקה שכזאת שנמצאת אצלי בפנים ולא מוכנה לזוז.
מצבים כאלה קורים לי הרבה. אני לא מצליחה לשלוט בזה.
אני לא מסוגלת להסביר לעצמי למה זה קורה.
פשוט סתם ככה...
אני מנסה כל הזמן להעריך את כל הדברים שיש לי, כדי להזכיר לעצמי
שקיבלתי המון, שזכיתי בהמון דברים מדהימים שכ"כ חלמתי עליהם פעם...
לנסות להזכר בזה ואולי זה יחזיר לי לפעמים את השמחה.
אני פשוט לא מבינה למה זה קורה..
רגע אחד אני הכי מאושרת בעולם... וחשובת על כל הדבים שקיבלתי, וכל הדברים
הכיפית שאני מחכה להם בקוצר רוח, ובדך כלל עושים לי ממש טוב כשאני מעלה
אותם שוב לזכרוני..
אבל זה כבר לא עוזר.. ז"א, זה כבר עבר, המשכתי הלאה.. אני צריכה לעשות עוד
דברים מיוחדים כאלה גם בהווה, כדי לא להתקע כל הזמן על העבר.
ערבה הציעה לי למצוא לעצמי עוד תחביב חדש.
אולי היא צודקת בזה שהיא טוענת שאני רק מנגנת בגיטרה וכל היום רק עם המוזיקה.
אולי זאת באמת מן בועה כזאת שאני מכניסה את עצמי עליה. בעצם מפלט.
כדי לברוח מהמציאות ולהכנס לבועה הזאת שלוקחת אותי הכי רחוק שאפשר, וכך
אני שוכחת מהצרות מסביב.
אולי כדי להיות מציאותיים יותר לפעמים. אני צריכה לחשוב על זה.
אני פשוט צריה למצוא לעצמי עוד תחביב חדש.
האמת? שיש לי המון תחביבים, שאולי אפילו הזנחתי בתקופה האחרונה, כי המוזיקה
נכנסה לי לחיים ובעצם כיסתה את הכל.
למשל ספורט, כשהייתי קטנה הייתי כל הזמן בחוץ, עם חברים,
משחקת כדורגל [כן הייתי טום-בוי שכזאת. ^^] , ומה שאתם לא מדמיינים לעצמכם.
אולי יעזור לי לצאת יותר החוצה. לראות עולם חדש, להפגש עם חברות לפחות שעתיים
ביום, כי בימים שאני יוצאת, לרוב יש לי הרגשות טובות.
אני צריכה לפתוח דף חדש עם עצמי. להוציא את עצמי החוצה, אפילו בכח.
גם אם החברות לא יכולות. פשוט לצאת, אפילו עם האופניים.
ואז אולי אני אחזיר לעצמי יותר את השמחה (:
סופשבוע טוב לכולכם.
אני אחזור לעצמי במהירות האפשרית! (:
לולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
