יומן מסע

מחר ועוד מחר ועוד מחר

תמיד מחר

עכשיו מחר

עד שלא נותר בדל מיומך

ואת אתמולך את מנערת כמו אפר

מחר

משתרע כמו שטיח

אפל כמו ארון

עמוק כמו מגירה

ריק כמו קופסא

סקרלט,

יבוא היום שלו מחר איננו,

את הרי יודעת,

אך ממשיכה לקפל

ולהכניס למעטפת

ללקק בלשונך את שוליה

ולהאנח -

"אני אחשוב על כך מחר".