אז מה חדש? כל יום אני מגלה דברים חדשים נעימים יותר ונעימים פחות, היום למשל גיליתי שאין באמת תאריך חזרה ושאני מחכה לחינם לשובו לי אין מושג מתי יקרה. מתי אני אקבל תשובות לכל שאלותי.  ובנוסף בצהרי היום ראיתי שרשור ארוך בפייסבוק של  התכתבות בין אחיינית שלי בת ה 14 לגיסתי הנשואה והאם ל 3+ בת ה 35  של רפש וגועל ותת רמה. היא לא השכילה לשים לב שהיא מתכתבה עם ילדה פגועה שהדוד האהוב שלה ברח ופגע בה ובדודה הקרובה שלה מאוד. איזה עובדת סוציאלית אין בה את הרגש והחמלה לדבר כזה היא יושבת ומתקוטת עם ילדה!!! אנשים שעשויים מרוע לא משנה כמה טוב תעשה להם הם תמיד ירקדו על דמך.

אלוקי תן בי את הכוח לשנות מה שניתן לשנות לקבל מה שלא ניתן לשנות ולדעת להבדיל בין השניים"

אני כל רגע נתון מגלה מידע חדש חשוב יותר או חשוב פחות והראש שלי כבר לא עומד בעומס... אני אשמח אם למשהו יש רעיונות איך מנקים את הראש מכל המחשבות ומצליחים להרדם אחרי שני לילות (והשלישי בדרך) ללא שינה.

יש לי דילמה קשה מה לעשות הלאה, אם להתחיל בהלכי גירושין או לחכות עד לשובו של "הבורח" לישב איתו את העניניים לכאן או לכאן ורק אז להתחיל בהליכים משפטייםאו בכלל לקוות שהכול לטובה ואנחנו חוזרים למסלול אחרי חזרתו כל הזמן מתנהל אצלי וויכוח מאוד קשה ונוקב בין ממלכת ההגיון למדינת הרגש. ואני לא יודעת במי לבחור אין לי באמת ידיעה מה אני מעדיפה ובמי אני בוחרת. אני רק יודעת שהכי אני פוחדת מלהגיע למצב סופי, למצב של גט. 

הלוואי ואני מאחלת לעצמי שבעלי שעדיין יקר לי  למרות הכול יחזור במהרה הביתה לישר את כל הדברים העקומים ולהתחיל דף נקי  הלוואי.

אני מרגישה כמו כלה ביום חתונתה, ערב הכלולות. כמו שבת כלה שלי, כל המשפחה הגרעינית המורחבת שלי סביבי מחבקת חיבוק דוב חם ואוהב. ואני לקראת פתיחת פרק חדש בחיי, פרק מלא חששות מלא שאלות מלא פחדים אבל עם המון תקווה לעתיד טוב יותר עתיד שמח. רק חבל שבסוף התחליך להבדיל מיום כלולותי במקום להוסיף עו נשמה לחיי החצי השני שלי ולהפוך לשלם. אני חוצה את נשמתי לשניים ונפרדת מהחצי השני שלי. במקום ליצור זוג נוצר פרט ואני נשארת לבדי...

אני מקווה שהנשמה היתרה שאנחנו מקבלים לכבוד שבת תעזור לי להתחזק ולרפא את הנשמה היום יומית שלי ולמלא אותה בהמון כוח לקראת התקופה הקרבה!!

שבת שלום

בובית

עוד 12ימים בעלי צריך לחזור לארץ אחרי הבריחה הגדולה (בתקווה שזה לא שקר והוא באמת יחזור) וכל הלילה אני מנסה לחשוב מה יקרה? מה אני יעשה ? איך אני אגיב שאני הראה אותו? איך הוא יחזור? מה הוא רוצה לעשות איתנו מעכשיו והלאה? מה אני רוצה? מה יהיה עלינו? אני עדיין מאוד אוהבת אותו לכן הראש מבין משהוא אחד והלב רוצה משהו אחר. וקשה לי לנשום ואני לא יודעת מה לעשות... וככה עבר לו הלילה הראשון וישנם עוד 11 לילות לפני. איך אני יעביר את הלילות הבאים... מה יהיה עלי? איך יראו החיים שלי מהיום והלאה? איך קמים עם כל הקושי ומתחילים מחדש ? אני רוצה "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב, לשיר אותו בכח לשיר אותו בכאב לשמוע חלילים ברוח החופשית ולהתחיל מבראשית".