כמה מילים ומחשבות על החיים... |
| 3/2013
Change
נכון לפעמים יוצא לכם לחשוב על תקופות מוקדמות בחיים שלכם ופתאום אתם מבינים כמה המצב שונה?
מאז שההוא הלך המצב שלי הרבה יותר טוב, רק עכשיו קלטתי כמה טוב זה עשה לי!
העניין הוא שפתאום יצא ממני צד שלא הכרתי בכלל. צד חזק, (איך היא תיארה את זה?) צד שלא נרתע, לא נכנע לפחד. משהו כזה.
אני לא מפחדת יותר, אני לא נפגעת יותר, קצת קשה לי עם הלבד הזה שנתקעתי בתוכו, אבל לפחות אני לא מראה את זה כמו שהייתי מראה את זה לפני כמה שנים.
אני משלימה עם זה שאני לבד, אני רואה שזה הופך אותי לאדם טוב.
אני סבלנית, אני לא עצבנית, אני חזקה יותר משהייתי בשמונה עשרה השנים האחרונות, אני בטוחה בעצמי, בפעם השנייה בחיי אמרתי למישהו מה אני מרגישה בלי לדעת אם הוא מרגיש אותו דבר, ונדחיתי, ואני בסדר עם זה! זה קצת צובט, אבל כלום לא קרה.
אני רואה איך החברות סביבי תופסות ממני איזו כתף להישען עליה, כתף שלא תתפרק ותיפול גם אם ישעינו עליה עוד כמה בעיות. אני רק אהיה שם בשבילן ואעזור עד כמה שאני כבר יכולה.
משום מה הפוסט הזה מעורר בי רצון נורא נורא חזק לשלוח ל'ההוא' מייל. לספר לו שראיתי אותו. לספר לו איך השתניתי, וכמה טוב לי, וכמה אני שמחה שנפרדנו.
אבל מה אני מטומטמת? אני יודעת שעוד יש לו איזשהו כוח עליי שיכול לגרום לי להתפרק. ברגע שראיתי אותו הלב שלי קפץ לגרון. אני לא רוצה לראות שום סימן חיים ממנו. אז אני לא אשלח לו כלום.
בינתיים אני פשוט אשמח על השינוי החמוד הזה. ואקווה שהתקופה של הלבד הזה תסתיים בקרוב.
http://www.youtube.com/watch?v=ZR2Z007s-ag&feature=youtube_gdata_player
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ABlover