בימים כאלו, אני לא צריכה הרבה אנשים סביבי .. אני צריכה רק חומר .
חומר גלם ליצר עיגולי עשן קטנים של הנאה. אני מתיישבת בפינת החדר, נוח לי, בחוץ קר אבל החדר שלי רותח ועולה בלהבות גיהנום .
אני מתמתחת ומושכת אלי את החומר שלי, אני מקרבת אותו לאף שלי ושואפת חזק פנימה
אל תוך הריאות שלי את הריח המשכר של הדבר האלוהי שגאון המציא עוד מזמן ,
עכשיו הוא נפל אל הידיים שלי , אני התחנה האחרונה.
הריח החזק תופס את תשומת הלב שלי ואני מרגישה איך אני מתמכרת לאט לאט,
אני לא מפסיקה לשניה, אני יודעת מה הסוף . הסוף רע, הסוף לא בדיוק מה שרציתי לשתינו .
אני רוצה סוף אחר. הנה ההרגשה המוכרת , שליטה .. אני תופסת את זה חזק בידיים ואני לא משחררת .
הפעולה הבאה שלי, היא רק להתרווח ולשאוף אותך הפעם , פנימה אל הריאות שלי. אני נושפת אותך חזק החוצה ואת שם, בכל מקום
את באוויר, את סביבי, את בתוך הנשימה שלי, את בתוך החמצן שאני נושמת, את החמצן שאני נושמת.
הראש שלי מתקרב אל הראש שלך , אני בשיא. אני מתמכרת , אני אוהבת את זה, אני לא יכולה שנייה בלי לחשוב על זה.
את ההנאות הקטנות שלי בחיים ,את האושר שלי. את ההתמכרות שלי, החומר שאני שואפת ונושפת , וחוזר חלילה.
את שם, בכל דבר. את הסמים שלי, א-ת. את מניעה אותי ונותנת לי כח , את שולטת במחשבות שלי ובמעשים שלי,
את עושה הכל כדי להשאר שם , ואף פעם לא באמת עוזבת . וכמה טוב שאת כאן ואת נשארת ,בדם שלי.
אהובתי, סם יקר שלי,
את ישנה עכשיו , שולחת לך חיבוקים ואהבה.
כמה את יפה כשאת ישנה.
חולשה שלך .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
