טוב
היום היה לי יומולדת 16
חגגתי את היומולדת אצל החברה הכי טובה שלי.
אני אקרא לה יולי
אז בבוקר קמתי מוקדם מאוד כדי להגיע מוקדם מאוד אליה
בכל זאת צריך לצאת מהחור שאני חי בו ולתפוס רכבת לגואדלהחרא
כמה פרטים
יולי היא החברה הכי טובה שלי
אני לא מתבייש להגיד שאני אוהב אותה יותר מאשר את המשפחה שלי (לא בקטע רומנטי, היא פשוט בנאדם חשוב בחיים שלי שאני אוהב)
המורה לספרות שלי תמיד מבלבלת לנו את המוח על איזה מחזאי שאם רואים עוגה במערכה הראשונה היא תיזרק על פרצוף של מישהו במערכה השלישית. זה בערך נכון גם פה.
טוב כמובן חגגנו את היומולדת שלי
רק שנינו
זה היה נחמד מאוד ^^
לא היו אנשים שיעשו בלגנים
לא היה כלום כמו מה שהכרתי בשנים שעברות ובכנות לא הייתי ממש מרוצה מהימי הולדת הקודמים שלי.
טוב ככל שהיום הולך ונשרף, אחרי שאכלתי את העוגה הכחולה המסרטנת שכנראה הכילה אורניום שהיא הכינה לי התחלתי לחשוב.
אולי כדאי לי לנסות משהו אחר?
אולי כדאי לי לנסות להיות יותר מסתם חבר טוב?
רק בעיה אחת.
אני קבור עמוק עמוק בתוך הfriendzone
זה לא הפריע לי עד עכשיו כי אנחנו מתייחסים אחד אל השני כמו אחים
אבל אחים מהסוג שמסתדר מצויין תמיד ואף פעם לא רב.
לא שמתי לב איך ככל שעובר הזמן יהיה לי יותר קשה לצאת מזה אם אני ארצה
עכשיו הבעיה היא כזאת
אני מרגיש ממש דחוי עכשיו
אני מרגיש לא רצוי עכשיו
איך אני מתמודד עם זה אם אני חייב לראות אותה?
אה כמה פרטים שחשוב לציין
אף פעם לא הייתי מאוהב ואין לי מושג איך זה מרגיש. אז לחפש אם יש משהו מעבר לחברות... אני לא יודע, אין לי מושג מה אני מחפש אז זה נראה לי סתם סיכון מטומטם שלא צריך לקחת.
אני לא רוצה לגמור את מה שהיה עד עכשיו אבל יש לי בעיה להרגיש דחוי כל פעם שאני רואה אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
